|
==ביוגרפיה==
נולד בשנת 1884 בעיירה נאנאש ב[[הונגריה]] למשה וחיה פארל כהן. , מצאצאי [[הרמ"א]], ה[[מהרש"א]] ו[[הש"ך]]. היה תלמידו של הרב [[משה גרינוולד]] בעל "[[ערוגות הבושם]]". בגיל 18 הוסמך לרבנות ולדיינות על ידי רבותיו וכן על ידי הרב [[משולם ראטה]] מחבר הספר "קול מבשר". באותה שנה נישא לשרה טוייבא בת הרב חיים דב וורצברגר, מצאצאי רבי יצחק חיות מפראג, [[הט"ז]], [[התוספות יום טוב]]. לאחר נישואיו התמנה לדיין ומורה הוראה בעיירה קירליבאבא שב[[בוקובינה]]. <br />
כבר מצעירותו נודע כעילוי וכבעל כשרון מיוחד והתבלט כאחד הגאונים.<br />
היה תלמידו של הרב [[משה גרינוולד]] בעל "[[ערוגות הבושם]]" , רב וראש הישיבה של העיר [[חוסט]].{{ש}} בגיל 18 הוסמך לרבנות ולדיינות ("יורה יורה ידין ידין") על ידי רבותיו וגדולי הדור, וכן על ידי הרב הגאון [[משולם ראטה]] מחבר הספר "קול מבשר" ,שהתפעל מהיקף ידיעותיו ומעומק הבנתו.<br />
בגיל זה גם נשא לאשה את שרה טוייבא בת הרב חיים דב וורצברגר, מצאצאי רבי יצחק חיות מפראג, [[הט"ז]], [[התוספות יום טוב]], ורבנים נוספים.<br />
לאחר נישואיו התמנה לדיין ומורה הוראה בעיירה קירליבאבא שב[[בוקובינה]].
<br />
ב-1941 הוגלה ל[[טרנסניסטריה]] שב[[אוקרינה]], שם שהה בגטו במשך שלוש שנים, סובל מרעב מחלות וקור ובחסדי השם שרדו הוא ובני ביתו. <br />
לאחר מלחמת העולם השנייה עבר לעיר מהאיפלאלווא שב[[הונגריה]], ושרדי הקהילה בחרו בו כרב הקהילה. במהאיפלאלווא הקים בית דין להתיר עגונות ששרדו ממחנות ההשמדה, לצורך זה היה בקשר עם הרב [[יצחק יעקב וייס]] בעל "[[מנחת יצחק]]" וכן עם גדולי הרבנים. ▼כמו כן הקים ישיבה לבחורים ששרדו את השואה.
▲ב-1941 הוגלה ל[[טרנסניסטריה]], שם שהה בגטו במשך שלוש שנים. לאחר מלחמת העולם השנייה עבר לעיר מהאיפלאלווא שב[[הונגריה]], ושרדיושרידי הקהילה בחרו בו כרב הקהילה. במהאיפלאלווא הקים בית דין להתיר עגונות ששרדו ממחנות ההשמדה, לצורך זה היה בקשר עם הרב [[יצחק יעקב וייס]] בעל "[[מנחת יצחק]]" וכן עם גדולי הרבנים . כמו כן הקים ישיבה לבחורים ששרדו את השואה.
בשנת תש"ח עלה לארץ ישראל והתיישב בעיר [[חיפה]]. שם החל באיסוף חומר לתולדות גדולי ישראל שלאחר חתימת ה[[תלמוד]] ועד לדור ה[[שולחן ערוך]], תקופה של כאלף שנה. תוך ארבע שנים עלה בידו להכין לדפוס את ספרו בן תשעת החלקים, בשם "[[אוצר הגדולים אלופי יעקב]]" , הכולל תולדות גדולי ישראל מתקופת [[הגאונים]] הראשונים, משנת דש"ן חתימת ה[[תלמוד]], (590 לספירה) עד שנת הש"ן (1590 לספירה), נדפס בשנת תשכ"ז. ▼
<br />
▲בשנת תש"ח עלה לארץ ישראל והתיישב בעיר [[חיפה]]. שם החל באיסוף חומר לתולדות גדולי ישראל שלאחר חתימת ה[[תלמוד]] ועד לדור ה[[שולחן ערוך]], תקופה של כאלף שנה. תוך ארבע שנים עלה בידו להכין לדפוס את ספרו בן תשעת החלקים, בשם "[[אוצר הגדולים אלופי יעקב]]" , הכולל תולדות גדולי ישראל מתקופת [[הגאונים]] הראשונים, משנת דש"ן חתימת ה[[תלמוד]], (590 לספירה) עד שנת הש"ן (1590 לספירה), נדפס בשנת תשכ"ז.
<br />
הרב נפתלי יעקב הכהן נפטר בט"ו כסלו שנת תשל"ב (1971) בגיל 87 ונטמן ב[[בית הקברות שומרי שבת]] בשכונת זיכרון מאיר ב[[בני ברק]].
==מספריו ומאמריו==
| 