הזמן הצהוב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 94.159.162.238 (שיחה) לעריכה האחרונה של דוד שי
←‏השפעה וקבלה: הסרת קישור שבור
שורה 25:
הזמרת והכותבת [[נורית גלרון]] כתבה ב-[[1989]], כשנה וחצי לאחר פרוץ האינתיפאדה, את השיר הפוליטי "אחרינו המבול". בין שורות השיר: "יש מדינה של אבנים ובקבוקי תבערה/ ויש תל אביב בוערת ממועדונים ומעשי זימה" וכן: "לא אכפת לי מה נעשה בשטחים/ אל תספר על זמן צהוב, על עצורים ועל מורדים/ נעשה אהבה, נחיה את החיים". המילים "זמן צהוב" הפכו לציון המאפיין את "הנעשה בשטחים". גם [[שלמה ארצי]] בתקליטו [[חום יולי אוגוסט]] (1988) הזכיר את הספר בשיר "עבד הממהר" (""זמן צהוב" קורא גרוסמן למצב הרע").
 
השחקן [[אבי פניני]] העלה, סמוך ליציאת הספר, הצגה המבוססת עליו, והוא מכנה אותו "נבואה": "שיחקתי בזמנו בהצגה שנקראה "הזמן הצהוב", זו הייתה הנבואה של גרוסמן לגבי פרוץ האינתיפאדה הראשונה. באו האנשים שרצו לשמוע, וההצגה מתה בכדור הראשון. ההצגה הפסיקה להיות אקטואלית בפיגוע הראשון של האינתיפאדה."<ref>[http://www.mysay.co.il/articles/ShowArticle.aspx?articlePI=aaasun ביקורת וראיון: מולי סוויני - טוב לב עיוור - חלק א] באתר [[MySay]]{{כ}}</ref>.
 
מימין תקף [[משה שמיר]] את "הזמן הצהוב" כ[[פוסט ציונות|פוסט-ציוני]]. הוא פרסם אוסף [[מסה (חיבור עיוני)|מסות]] בשם "המקום הירוק", כהתרסה נגד "הזמן הצהוב" של גרוסמן, כאשר המקום הירוק הוא [[ארץ ישראל]] הנבנית ומקומה של ה[[ציונות]]<ref>{{ערוץ7|יוסי בלום-הלוי|חזון "המקום הירוק" מול חזיון "הזמן הצהוב"|3211|22 באוגוסט 2004}}</ref>. כן הגיב לספר [[יוסף שפירא (מחנך)|יוסף שפירא]] במאמרו "הזמן הצהוב- תמונת מצב או תמונת נפש?" <ref>"עמודים", תשרי תשמ"ח</ref>.