הזמן הצהוב – הבדלי גרסאות

הזמרת והכותבת [[נורית גלרון]] כתבה ב-[[1989]], כשנה וחצי לאחר פרוץ האינתיפאדה, את השיר הפוליטי "אחרינו המבול". בין שורות השיר: "יש מדינה של אבנים ובקבוקי תבערה/ ויש תל אביב בוערת ממועדונים ומעשי זימה" וכן: "לא אכפת לי מה נעשה בשטחים/ אל תספר על זמן צהוב, על עצורים ועל מורדים/ נעשה אהבה, נחיה את החיים". המילים "זמן צהוב" הפכו לציון המאפיין את "הנעשה בשטחים". גם [[שלמה ארצי]] בתקליטו [[חום יולי אוגוסט]] (1988) הזכיר את הספר בשיר "עבד הממהר" (""זמן צהוב" קורא גרוסמן למצב הרע").

 

 

מימין תקף [[משה שמיר]] את "הזמן הצהוב" כ[[פוסט ציונות|פוסט-ציוני]]. הוא פרסם אוסף [[מסה (חיבור עיוני)|מסות]] בשם "המקום הירוק", כהתרסה נגד "הזמן הצהוב" של גרוסמן, כאשר המקום הירוק הוא [[ארץ ישראל]] הנבנית ומקומה של ה[[ציונות]]<ref>{{ערוץ7|יוסי בלום-הלוי|חזון "המקום הירוק" מול חזיון "הזמן הצהוב"|3211|22 באוגוסט 2004}}</ref>. כן הגיב לספר [[יוסף שפירא (מחנך)|יוסף שפירא]] במאמרו "הזמן הצהוב- תמונת מצב או תמונת נפש?" <ref>"עמודים", תשרי תשמ"ח</ref>.