B-1 לנסר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Addbot (שיחה | תרומות)
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q218636
לשם הדיוק - המטוס עדיין בשירות.
שורה 9:
|טיסה ראשונה=[[23 בדצמבר]] [[1974]]
|כניסה לשירות=[[1 באוקטובר]] [[1986]]
|הוצאה משירות=עדיין בשירות
|צוות=4 אנשי צוות: קברניט, טייס משנה, קצין מערכות תקיפה וקצין מערכות התגוננות
|נוסעים=
שורה 36:
|תרשים=
}}
ה[[מטוס]] '''B-1B לנסר''', מתוצרת חברת [[רוקוול]] הוא [[מפציץ]] אסטרטגי [[סילון|סילוני]] [[על קולי]] בעל ארבעה [[מנוע]]ים. פיתוח המטוס החל ב-[[1960]] עבור הדרישות של [[חיל האוויר האמריקאי]] למפציץ [[על קולי]] שיחליף את ה[[B-52]]. המטוס מגיע למהירות של כשני [[מספר מאך|מאך]] ויכול לשאת עד 57 טון חימוש כולל מספר [[פצצה גרעינית|פצצות גרעיניות]] (למרות שאלו כבר לא נישאות עליו כי אם על הB-2).
 
פיתוח המטוס התעכב מסיבות שונות. [[אב טיפוס|אב הטיפוס]] המריא לטיסת הבכורה ב-[[1974]]. בהמשך [[נשיא ארצות הברית]], [[ג'ימי קרטר]], ביטל את המיזם בטענה שמדובר במיזם שאפתני ויקר מדי. [[רונלד רייגן]] חידש את המיזם ואישר בנייה של עוד 100 יחידות. בסך הכול יוצרו 104 יחידות: 4 מדגם B-1A ו100 מדגם B-1B.
 
ב-[[1985]] נכנס הB-1, באיחור רב, לשירות בחיל האוויר האמריקאי - עשרים וחמש שנים אחרי שהוזמן. הוא שירתהיה אתהמפציץ החילהמתקדם ביותר בחיל כעשר שנים בלבד, עד שבאמצע שנות ה-90 הופיעו המפציצים החמקניים מסוג [[B-2 ספיריט]] שהצטרפו אליו. השימוש הראשון במטוס זה היה במהלך מבצע "שועל במדבר" במסגרת [[מלחמת המפרץ הראשונה]], ובהמשך שימש גם ב[[מלחמת עיראק]] וב[[מלחמת אפגניסטן (2001-)]].
 
==קישורים חיצוניים==