דיני חיובים – הבדלי גרסאות

נוספו 2 בתים ,  לפני 9 שנים
מ
מ (בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q176006)
דיני החיובים החלו להתפתח ב[[המשפט הרומי|משפט הרומי]] כדי לכסות על פער שנוצר בין המשפט הרומי המסורתי, שעסק בעיקר בדיני קניין ומשפחה, ובין המציאות בה בני אדם ביצעו עוולות האחד כלפי חברו. עד להתפתחות החיובים, מצבים כאלו הולידו [[נקמת דם]] של ממש; בהדרגה, המשפט הרומי עבר מנקמה לפיצוי. דיני החיובים התחילו את דרכם, אם כן, בדיני הנזיקין.<ref>Zimmermann, Reinhard. "The Law of Obligations: Roman Foundations of the Civilian Tradition" (Oxford: Oxford University Press, 1996) 2.</ref> בשלב מאוחר יותר של המשפט הרומי, הופעת ה[[קורפוס יוריס סיוויליס]], ניתן לראות כבר "תורה" מאוחדת למדי של דיני חיובים. חיוב מוגדר שם כ"קשר משפטי, המחייב אותנו לבצע פעולה כלשהי בהתאם לחוקי המדינה".<ref>Justinian. "Institute". Trans. John B. Moyle (Oxford: Oxford University Press, 1889) 132.</ref> ב[[המשפט המקובל|משפט המקובל]], דיני החיובים התפתחו פחות כדיסציפלינה משפטית-אקדמית נפרדת, ויותר כאוסף מושגים קרובים ("חייב", "נושה", "ביצוע" וכן הלאה) החלים הן בדיני החוזים, הן בדיני הנזיקין והן בחיובים אחרים.
 
==קריאהלקריאה נוספת==
*'''דיני חיובים - חלק כללי''' ([[דניאל פרידמן]] עורך, ה'תשנ"ד).
*משה בר-ניב '''דיני חיובים – חוזים ונזיקין''' (1995).