מילת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1:
'''מילֶ‏ט''' (ב[[טורקית עות'מאנית]]:‏ملت, [[טורקית]] '''Millet''') היא א. שיטה [[משפטים|משפטית]] שהונהגה ב[[האימפריה העות'מאנית|אימפריה העות'מאנית]] החל מ[[המאה ה-19]] כחלק מרפורמות ה[[טנזימאט]]. לפי השיטה האדם כפוף – בתחום [[דיני משפחה|דיני המשפחה]] – לדין הדתי של עדתו הדתית, ולעתים לסמכות השיפוט הבלעדית של בית-הדין הדתי של עדתו. זאת בניגוד לדין האזרחי, ה[[מג'לה]], שהיה תקף לכל תושבי האימפריה. ב.נקראה כל עדה או קהילה דתית באימפריה העות'מאנית.
.
על פי השיטהשיטת ה"מילט", ראשי המילט, לרוב ראש הדת שחבריה במיעוט היו אחראים על קהילותיהם וכפופים ישירות ל[[סולטאן עות'מאני|סולטאן העות'מאני]]. למילטים הייתה מידה רבה של כוח בתוך קהילותיהם, הם קבעו חוקים משלהם וגבו מיסים. תפיסת המילט הביאה ל[[אוטונומיה]] פנימית ודתית רבה ול[[פלורליזם]] כלפי ה[[מיעוטים]] ברחבי האימפריה. שורשיה נטועים במדיניות ה[[ד'ימי]] שהייתה נהוגה כלפי בני המיעוטים ה[[מונותאיזם|מונותאיסטים]] במדינות ה[[אסלאם]].
 
בין הנהנים מן השיטה היו [[יהדות טורקיה|יהודי טורקיה]], [[יהדות יוון|יהודי יוון]] ואנשי [[היישוב הישן]] ב[[ארץ ישראל]], אשר חיו בסובלנות יחסית תחת השלטון העות'מאני, וזכו לשלטון אוטונומי בהנהגת [[חכם באשי|החכם באשי]] לו היו סמכויות מלאות כלפי בני העדה. כמו כן על היהודים חלו הגבלות מועטות על חייהם או עיסוקם.