פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 542 בתים, לפני 5 שנים
+
[[קובץ:Avraham Schwadron 002.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שבדרון, אדר א' תרצ"ב (פברואר 1932)]]
ד"ר '''אברהם א'<!-- אדולף? --> שרון''' ('''שְבַדְרוֹן/''') (נכתב גם '''שוואדרון'''; '''Schwadron)'''; ([[י"ב באלול]] [[תרמ"ג]], [[10 בספטמבר]] [[1878]], בְּיֶניוּב, [[גליציה]], [[האימפריה האוסטרו-הונגרית|אוסטריה]] – [[כ"א בתשרי]] [[תשי"ח]], [[17 באוקטובר]] [[1957]], [[ירושלים]]) היה הוגה דעות, [[מוזיקאי]], מלומד ו[[פובליציסט]], מייסד אוסף האוטוגרפים ([[כתב יד (מקור)|כתבי יד מקוריים וחתומים]]) וה[[פורטרט]]ים ב{{ה|ספרייה הלאומית}}.
 
==חייו==
אברהם שרון נולד בשם '''אברהם שבדרון''' ב-[[10 בספטמבר]] [[1878]] בכפר בְּיֶניוּב (Bieniow) שליד העיר [[זלוטשוב]] שב[[גליציה]] (אז חלק מ[[האימפריה האוסטרו-הונגרית]]), בן ליצחקלרבקה לבית גלרנטר וליצחק שבדרון, בעל [[בית חרושת]] למשקאות, ולרבקה לבית גלרנטר. בצעירותו למד אצל דודו, הרב [[שלום מרדכי שבדרון|שלום מרדכי הכהן שבדרון]] (הרבהמהרש"ם מ[[ברז'אן]]), מגדולי התורה בדורו, ולאחר מכן ב[[גימנסיה]] היהודית ב[[סוצ'אבה]]<!-- היה עדיף כאן קישור לפרק על החינוך בערך על הקהילה היהודית בסוצ'אבה, אבל הגימנסיה לא מוזכרת שם... -->. בבגרותו למד ב[[אוניברסיטת וינה]], בה קיבל שלושה תוארי [[דוקטור]] - ב[[פילוסופיה]], ב[[משפטים]] וב[[כימיה]], מקצוע שלמד על מנת לסייע לאביו בבית החרושת. הוא הקים אגודה [[ציונות|ציונית]] ב[[זלוטשוב]], עסק בלימוד [[ספרות עברית]] ו[[תולדות עם ישראל]] ונמנה עם אגודת "התחייה" של סטודנטים יהודים שדיברו ביניהם רק [[עברית]].
 
ב-[[1914]] ברח לווינהל{{ו|וינה}} מ[[צבא האימפריה הרוסית|הצבא הרוסי]] שפלש לגליציה, שם פרסם את מאמרו הפילוסופי הראשון ("De Nature Stalibus") ומאמרים נוספים בעיתון "[[אסטרייכישה ווכנשריפט|אֶסטֶרַייכִישֶה ווֹכֶנשְרִיפט]]" (''Österreichische Wochenschrift'') שבעריכת ד"ר [[יוסף שמואל בלוך]].
על אף שהיה [[פציפיזם|פציפיסט]], התגייס ב[[מלחמת העולם הראשונה]] ל{{ה|צבא האוסטרו-הונגרי}}. במהלך שירותו כתב לעיתונו רשמים מהחזית לבקשת עורך העיתון, בלוך. באותה עת טיפח את תורת "הציונות ההירואית" וסחף את חבריו, בהם [[דוד הורוביץ]], שכתב עליו בזיכרונותיו שהיה אחד ממעצבי המחשבה החלוצית.{{הערה|[[משה יגר]], "ד"ר אברהם שרון (שבדרון) – דיוקנו של ירושלמי", '''ירושלים''' טו (2),שנתון אגודתלדברי הסופריםספרות העבריםוהגות) בירושליםטו, 2 (תשמ"א) (להלן: "יגר, דיוקנו"), עמ' 80.}} לאחר המלחמה [[עברות|עִברת]] את שמו ל"שרון" והיה במשך זמן קצר פעיל פוליטי במפלגת [[הפועל הצעיר]] בווינה.
 
על אף שהיה [[פציפיזם|פציפיסט]], התגייס ב[[מלחמת העולם הראשונה]] ל{{ה|צבא האוסטרו-הונגרי}}. במהלך שירותו כתב לעיתונו רשמים מהחזית לבקשת עורך העיתון, בלוך. באותה עת טיפח את תורת "הציונות ההירואית" וסחף את חבריו, בהם [[דוד הורוביץ]], שכתב עליו בזיכרונותיו שהיה אחד ממעצבי המחשבה החלוצית.{{הערה|[[משה יגר]], "ד"ר אברהם שרון (שבדרון) – דיוקנו של ירושלמי", '''ירושלים''' טו (2), אגודת הסופרים העברים בירושלים, תשמ"א (להלן: "יגר, דיוקנו"), עמ' 80.}} לאחר המלחמה [[עברות|עִברת]] את שמו ל"שרון" והיה במשך זמן קצר פעיל פוליטי במפלגת [[הפועל הצעיר]] בווינה.
 
בשנת [[1927]] [[העלייה הרביעית|עלה לארץ ישראל]] והחל לעסוק במשרה מלאה בניהול אוסף האוטוגרפים והדיוקנאות שלו, שאותו מסר לספרייה הלאומית (וראו להלן). הוא החל גם ללמוד מוזיקה והלחין תשעה משירי [[רחל המשוררת]]. ב[[קונצרט]] למוזיקה יהודית שהתקיים ב[[קולנוע אדיסון|אולם אדיסון]] ב-[[14 בנובמבר]] [[1935]] נוגנו שלושה משיריו לצד יצירות של [[פליקס מנדלסון-ברתולדי]], [[ארנסט בלוך (מלחין)|ארנסט בלוך]], [[יואל אנגל]] ואחרים.
כן כתב סיפורים לילדים, [[ביקורת ספרות]], מאמרים רבים, תרגום של "[[בעיר ההריגה]]" של [[חיים נחמן ביאליק]] ל[[גרמנית]] ו[[מסה (חיבור עיוני)|מסה]] פילוסופית. בנוסף לשלל מאמריו, פרסם גם חוברות ב[[אקטואליה|ענייני השעה]], שאותן חילק למכריו ו[[מכתבים למערכת]].
 
ב-[[1935]] נשא לאשה את גינה פרוידנברג; הפרש השנים בין השניים היה גדול, ובני הזוג לא היו מאושרים.{{הערה|יגר, דיוקנו, עמ' 84.}} לזוג נולד בן אחד, יצחק. ב-[[1950]] [[ירידה מארץ ישראל|ירדה]] גינה [[הגירה לארצות הברית|לארצות הברית]] עם בנם, ושרון נותר ערירי בירושלים. את רוב ימיו בילה בספרייה הלאומית, מראהו החיצוני מוזנח והוא נדמה כתימהוני ומוזר.{{הערה|יגר, דיוקנו, עמ' 79.}}
 
שרון עסק רבות בנושאי העם היהודי תפקידו ומצבו, ענייני התנועה הציונית, [[היישוב]] ו[[מדינת ישראל]]. הכיוון שאליו הטיף היה [[עבודה עברית]] (לעבודה ערבית קרא בלעג "[[עבודה זרה]]") והגשמה בפועל של החזון הציוני. הוא גילה סימפטיהסימפתיה לקו ה[[רדיקליות|רדיקלי]] של [[בית"ר]] ומאוחר יותר של ה[[לח"י]], והשתתף ב"משמרות עבודה עברית" שניצבו בשערי [[פרדס]]ים ומנעו כניסת פועלי ערבים. עם זאת, לא היה חבר מפלגה כלשהי ואף הגדיר עצמו כ"אנטי-מפלגתי". הוא תקף במאמריו ובמכתביו אנשי ציבור מכל גוני הקשת הפוליטית אך תמך והטיף לתמיכה ב[[דוד בן-גוריון]] כמגשים הציונות. למרות הקו המשתלח, הקנאי וקיצוני במאמריו, התקבלו כתביו בברכה גם בקרב מי שהתנגדו לקו אותו ייצג. כך סייע לו עורך "[[דבר (עיתון)|דבר]]", [[ברל כצנלסון]], שהדפיס כמה ממאמריו וסייע בהדפסת חוברות. [[דב סדן]] ביקש לכתוב עליו [[מונוגרפיה]] ו[[מנחם אוסישקין]] פרסם מאמרי תמיכה בו.
 
מאז שעלה לישראל לא עזב אותה. בסוף ימיו ביקש לנסוע לבקר את בנו בארצות הברית, אך בשל מחסור כספי לא יכל לממש את תוכניתו.
 
==אוסף האוטוגרפים והפורטרטים==
בשנת [[תרנ"ו]] [[1896]] שלח שבדרון הצעת פענוח תעודה עברית מימי הביניים לרבל[[מרא דאתרא|רב הראשי]] לווינה, [[משה גידמן|משה (מוריץ) גִידֶמַן]], וקיבל ממנו תשובה. מכתב תשובה זה היה הבסיס לאוסף האוטוגרפיםה[[כתב יד (מקור)|אוטוגרפים]] (כתבי יד) וה[[דיוקן|דיוקנאות]] של גדולי ישראל, שבו [[מפעל חיים|עסק כל ימיו]]. בתחילה אסף כתבי יד של בני דורו ולאחר מכן חיפש גם כתבי יד עתיקים יותר. בשנת [[1900]] נשרף בית אביו בבינובבביניוב, ועמו כ-200 פריטי ראשית האוסף. במשך עשרות שנים אסף שרון כ-30003,000 כתבי יד וכ-20002,000 דיוקנאות של אישים חשובים ממגוון תחומי עשייה: רבנים וגדולי תורה, מקובלים[[מקובל]]ים ואדמוריו[[אדמו"םר]]ים, אבות [[חכמת ישראל]] ותלמידיהם, [[תנועת ההשכלה היהודית|ראשי ההשכלה]], אבות הציונות, אנשי מסחר וכלכלה, חוקרי טבע, אנשי מדע וטכנולוגייהוטכנולוגיה, רופאים, היסטוריונים, סופרים, משוררים, הסוציאליסטים היהודים הגדולים, מדינאים יהודיים באירופה, ועוד – כולם יהודים וחלק קטן מהם [[מומר]]ים. בין האישים שאסף כתבי יד מקוריים שלהם ודיוקנאותיהם 18 חתני [[פרס נובל]].
 
שבדרון תרם את האוסף, שהכיל בשנתשבשנת עלייתו ארצה (1927)הכיל למעלהיותר מ-27002,700 אוטוגרפים וכ-28002,800 דיוקנאות,{{הערה|הוגו ברגמן, '''בית-הספרים הלאמי והאוניברסיטאי בשנות תר"ף-תרצף–תרצ"ה''', ירושלים, תרצ"ה, עמ' כח.}} והוערך בשניבכשני מיליון [[דולר אמריקני]] ([[כוח קנייה|שווה-ערך]] ליותר מ-25 מיליון דולר כיום), תרם שבדרון ב-1927 לספרייה הלאומית, והועסק בה בניהול האוסף, במשכורת זעומה. הוא עבד במשרה זו כל ימיו. סמוך לפטירתו היו באוסף למעלה מ-17,000 אוטוגרפים ופורטרטים מן [[המאה ה-15]] ועד התקופה המודרנית. באוסף כלולים מכתבים, חתימות, פתקים ורשימות לצד ספרים שלמים. אחת מגולות הכותרת של האוסף היא כתב היד המקורי של [[תורת היחסות]] של [[אלברט איינשטיין]].
 
באמצעות חקר התמונות באוסף גילה שרון שתמונותיהם של [[הבעל שם טוב]], [[המגיד ממזריטש]], ו[[יעקב יוסף כ"ץ]] (בעל ה"[[תולדות יעקב יוסף]]") שנדפסו בספרים שונים הן תמונות מזויפות. באמצעות בדיקה כימית של הנייר עליו נכתבו "אגרות הבעש"ט" מ[[גניזת חרסון]] גילה שגם אלו היו מזויפות. כן הטיל ספק באותנטיות [[תמונתו של הרמב"ם]].
==לקריאה נוספת==
 
* [[משה יגר]], '''הציונות האינטגרלית: עיון במשנתו של אברהם שרון (שבדרון)'''; (אחרית דבר: [[גצל קרסל|ג. קרסל]]),‫ תל אביב: הדר, 1983.
** רשימת פרסומיו של אברהם שרון: עמ' 141–153.
** רשימת מאמרים ורשימות על אברהם שרון: עמ' 153–156.
** בית דוד וולפסון של בית הספרים הלאמיהלאֻמי והאוניברסיטאי, ירושלים תר"ץ, עמ' 29-28.
* אוסף שבדרון ב[[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/גלאם/הספרייה הלאומית|גלאם הספרייה הלאומית]]
 
מאמרים:
* [[גצל ‬קרסל]], "אברהם שרון לאור ימינו", '''[[הפועל הצעיר (עיתון)|הפועל הצעיר]]''' לט, 21 (תשכ"ח), עמ' 22–23.
* [[נחום אריאלי]] ויצחק גולדשלג, 'אברהם שרון (שבדרון)', '''[[ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי|ארשת]]''' א (תשי"ט 1958), 494.
* [[משה יגר]], "הערבים והגשמת הציונות: אברהם שרון על יחסי התנועה הציונית והעולם הערבי", '''[[כיוונים]]''' 5 (תש"ם), עמ' 65–92.
* [[משה יגר]], "ד"ר אברהם שרון (שבדרון) – דיוקנו של ירושלמי", '''ירושלים''' טו (2),שנתון אגודתלדברי הסופריםספרות העבריםוהגות) בירושליםטו, 2 (תשמ"א), עמ' 79–85.
<div class="mw-content-ltr">
* [[יוסף נדבה|Joseph Nedava]], "Old-new perspectives of Zionism", ''Forum on the Jewish People, Zionism and Israel'' 54-55 (1985), pp. 137-143. (Onעל the thought of Abraham Sharon (Schwadron).הגותו)
</div>
 
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Schwadron collection|שם ויקישיתוף=אוסף שבדרון}}
* {{הספרייה הלאומית|שבדרון, אברהם, 1878-1957|Schwadron, Abraham, 1878-1957}}
* [http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/digitallibrary/photos/Pages/svederon.aspx אוסף הפורטרטים של אברהם שבדרון] באתר הספרייה הלאומית
* {{תדהר|7|2795|ד"ר אברהם שרון (שבדרון)}}
* {{תדהר|7|2969|ד"ר אברהם שרון (שבדרון)}}
* {{דואר היום|מ.ר.|לתערוכה האורטוגרפית|1927/04/15|00201}}
* {{דבר||תורת הגראויטציה של איינשטיין - לאוסף שבדרון|1950/12/15|00505}}
* {{דבר|[[שבתאי קשב קלוגמן|ק. שבתאי]]|"רומן" שהתחיל בגיהנום|1955/08/05|00302}}
* {{דבר||ד"ר א. שרון (שבדרון) איננו|1957/10/18|01232}}
* {{מעריב|י. נ.|בלא קוסמטיקה - על קברו של אברהם שרון ז"ל|1957/10/25|01501}}
* {{דבר|[[אברהם חיים אלחנני|א. ח. אלחנני]]|אבי הציונות האינטגרלית (עם אבל אברהם שרון)|1957/11/06|00209}}
 
מאמרים פובליציסטיים מפרי עטו:
106,875

עריכות