קאדי – הבדלי גרסאות

ברוב החברות המוסלמיות הקאדי מוסמך לדון ב[[עברה|עברות]] על [[מצווה|מצוות]] האסלאם, ב[[משפט פלילי]] וב[[דיני ממון]], אולם למעשהב[[מדינת ישראל]] הוא דןמוסמך לדון בדיני [[אישות]] ו[[ירושה]] בלבד, אף כי שכיחים גם בעיקרדיונים בענייני [[וקף|הקדש]] ודיני(ואקף). [[אישותעולמא|עלאם]]. אנשיםהממונה המתמניםלקאדי לקאדיםמחוייב מתחייביםלדון לפסוק לפיעל-פי ספרי החוקים של ה[[מד'הב|אסכולה המשפטית]] אליה הםהוא משתייכיםמשתייך ([[האסכולה החניפית]], [[האסכולה החנבלית]] וכדומה).

על פי המסורת המוסלמית, מונה הקאדי הראשון על ידי ה[[ח'ליפה]] [[עומר בן אל-ח'טאב]], על מנת להקל על עצמו את נטל השיפוט. בתקופת ה[[ח'ליפה|ח'ליפות]] היו הקאדים ממונים על ידי הח'ליפה או מושל מטעמו, וחויבו לציית להם.

ב[[ישראל]] מוכר מעמד הקאדי בתוך [[בתי דין דתיים|בית הדין הדתי]] המוסלמי הנקרא "[[בתי דין דתיים#בתי דין שרעיים|בית דין שרעי]]" (מהמילה "א-שריעה" - ה[[הלכה]] המוסלמית). במדינת ישראל פועלים שמונה בתי דין שרעיים אזוריים בערים [[באקה אל-גרבייה]], [[עכו]], [[חיפה]], [[נצרת]], [[טייבה]], [[יפו]], [[באר שבע]] ו[[ירושלים]]. בנוסף להם פועלים בית הדין השרעי ל[[ערעור|ערעורים]] והנהלת בתי הדין השרעיים, אשר ממוקמים בירושליםב[[ירושלים]].