מדרש שם – הבדלי גרסאות

ב[[תורה]] ניתנו מדרשי שם רבים, כהסבר לשמותיהם של גיבורי התורה. לשמו של כל אחד מבני [[יעקב]] ניתן הסבר על ידי אמו. כך, למשל, מוסבר שמו של [[לוי (דמות מקראית)|לוי]]: {{ציטוטון|עַתָּה הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי כִּי יָלַדְתִּי לוֹ שְׁלֹשָׁה בָנִים עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ לֵוִי}}{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|כט|לד}}}}

* שמו של [[משה]] מוסבר: {{ציטוטון|וַתִּקְרָא שְׁמוֹ מֹשֶׁה וַתֹּאמֶר כִּי מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ|}}{{הערה|{{תנ"ך|שמות|ב|י}}}}

* בהוראת האל לאברהם {{ציטוטון|אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן וְקָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ יִצְחָק}}{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|יז|יט}}}} ברור שהשם יצחק נובע מהתיאור שני פסוקים קודם לכן: {{ציטוטון|וַיִּפֹּל אַבְרָהָם עַל פָּנָיו וַיִּצְחָק}}{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|יז|יז}}}}. מדרש [[בראשית רבה]] מציע הסבר אחר: "יצא חוק לעולם" ({הערה|[[:s:בראשית רבה נג|בראשית רבה נג ז]])}}

* בפיה של [[אביגיל]], אשתו של [[נבל הכרמלי]], ישנו מדרש שם לבעלה: {{ציטוטון|כִּי כִשְׁמוֹ כֶּן הוּא - נָבָל שְׁמוֹ, וּנְבָלָה עִמּוֹ}}{{הערה|{{תנ"ך|שמואל א|כה|כה}}}}.

* על [[דלילה]] נאמר ב[[מסכת סוטה]]: "תניא, רבי אומר: אילמלא נקרא שמה דלילה ראויה הייתה שתקרא דלילה - דילדלה את כחו, דילדלה את לבו, דילדלה את מעשיו" ({{הערה|{{בבלי|סוטה|ט|ב}})}}

לעתים ניתנים לגיבורי הסיפור שמות המלמדים על אחריתם (ולכן כנראה אינם השמות שניתנו להם בעת היוולדם). בניהם של אלימלך ונעמי קרויים {{ציטוטון|מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן}}{{הערה|{{תנ"ך|רות|א|ב}}}} - שמות המלמדים על אחריתם.

פרשני המקרא משתמשים לעתים במדרש שם למטרות פרשניות. כך, למשל, הפירוש לפיו המיילדות [[שפרה ופועה]] הן [[יוכבד]] ו[[מרים הנביאה|מרים]], מסביר: "שפרה - זו יוכבד, ולמה נקרא שמה שפרה? שמשפרת את הולד. דבר אחר: שפרה - שפרו ורבו ישראל בימיה. פועה - זו מרים, ולמה נקרא שמה פועה? שהייתה פועה (ומוציאה את הולד). דבר אחר: פועה - שהייתה פועה ברוח הקודש, ואומרת: עתידה אמי שתלד בן שמושיע את ישראל" ({{הערה|{{בבלי|סוטה|יא|ב}})}}.