אלי אילן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 12:
מיד לאחר ששוחרר מצה"ל היה ממייסדי קיבוץ [[סאסא]] ב-[[1949]]. בקיבוץ התעניין ב[[ארכיאולוגיה]]. הוא נרשם כסטודנט חוץ ללימודי ארכיאולוגיה פרה-היסטורית אצל פרופ' [[משה שטקליס]] ו[[יגאל ידין]]. הוא הקים את האוסף הארכיאולוגי בקיבוצו.
 
באותה תקופה החל לצייר ואח"כ לפסל. כשהקיבוץ הצר את צעדיו הוא עזב אותו ב-[[1956]]. כדי לפרנס את משפחתו התגייס ל[[משטרת ישראל]] למחלקה ל[[זיהוי פלילי]]. הוא נשלח ע"י המשטרה לקנדה ללימודים בבית הספר-Royal Canadian Mounted Police. באותה תקופה למד ב[[טורונטו]] ב-Toronto College of Art. לאחר חזרתו ארצה ב-[[1959]], המשיך לעבוד במשטרה והתמחה בזיהוי פלילי. גולת עבודתו במשטרה היתה זיהויו של [[אדולף אייכמן]]. הוא קיבל תמונות של אייכמן שצולמו בנסתר ע"י סוכני המוסד ב[[בואנוס איירס]] והוטל עליו להשוות אותן עם תמונות של אייכמן בתקופה שהיה ב[[אס אס]]. לאחר בדיקות הצילומים חיבר אילן דו"ח ובו קבע כי בסבירות כמעט וודאית המדובר באייכמן. קביעה זו זירזה את תהליך תפיסת[[לכידת אדולף אייכמן]]{{הערה|[[איסר הראל]]:הבית ברחות גריבלדי, הוצאת [[זמורה ביתן]], עמ' 99-100, 1990}}. באתה תקופה התגורר בדירת סטודיו קטנה ב[[בת ים]] והמשיך לפסל.
 
ב-[[1963]] החליט לעזוב את המשטרה ולהתמקד ב[[פיסול]]. הוא התפטר בדרגת [[פקד (דרגה)|פקד]]. [[מיתון 1966 בישראל]] פגע גם באמנים ולפרנסתו עבד בעבודות מזדמנות. הוא שיפץ חורבה ביפו העתיקה ובנה שם דירה וסטודיו. עם הבום הכלכלי לאחר [[מלחמת ששת הימים]] השתפר מצבו. הוא החל להציג בתערוכות בארץ ובחו"ל ופסלים רבים שלו הוצבו בישראל ובארצות שונות{{הערה|רשימה מלאה של תערוכות ופסלים בספרו של יואב דגון:אלי אילן ,הוצאת מוזיאון הרצליה לאמנות,1992}}.