הבדלים בין גרסאות בדף "כימותרפיה"

נוספו 1,025 בתים ,  לפני 7 שנים
(←‏היסטוריה: הרחבה)
יעילות החרדל החנקני כנגד סרטן התגלה לאחר שבמהלך מבצע שנערך ב[[מלחמת העולם השנייה]], נחשפה קבוצת חיילים ל[[גז חרדל]] ובבדיקות שנערכו להם לאחר מכן, נתגלה שיש להם ספירה נמוכה מאוד של תאי דם לבנים. ממצא זה העלה השערה שייתכן ולגז החרדל יהיה אותה השפעה על תאים סרטניים כמו שהייתה לו השפעה על תאי הדם הלבנים.
בעקבות ממצא זה, בשנת [[1940]] נערך ניסוי על קבוצת מטופלים אשר סבלו מ[[לימפומה]] מתקדמת. לקבוצת המטופלים הוזרק חרדל חנקני - נגזרת של גז החרדל, בעקבות ההזרקה פחת באופן דרמתי מספר התאים הסרטניים בדם החולים, אך הפחתה זאת הייתה זמנית, ולאחר זמן מה חזרה המחלה. תוצאות ניסוי זה הביאו חוקרים לנסות ולחפש אחר חומרים נוספים שיהיו להם השפעה דומה כנגד הסרטן.
 
ב-[[1947]] החל [[סידני פארבר]] לטפל באופן ממוקד (כלומר מבלי לפגוע ברקמות בריאות) בגידול הפרוע של [[תא דם לבן|תאי דם לבנים]] ב[[רקמה|רקמות]] [[מח עצם]] המופיע ב[[לוקמיה לימפוציטית חריפה]] בילדים. החומר הראשון שהצליח להשיג שליטה ממוקדת בגידול היה [[אמינופטרין]] (Aminopterin), [[מולקולה]] המונעת קליטת [[חומצה פולית]] ולפיכך מעכבת עת התפתחות תאי הדם הלבנים. ביוני [[1948]] פרסם לראשונה פארבר את ניסוייו בכתב העת [[ניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין]]{{הערה|[http://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJM194806032382301 המאמר המקורי]}}. פארבר עמל על גיוס משאבים ותוכניות ממשלתיות לחקר הסרטן ולמציאת תרופה כימית ממוקדת לגידולים שונים.
 
כתוצאה מכך, תרופות רבות פותחו, ולאט לאט קמה לה תעשייה ענפה בתחום, אך אותם עקרונות שהביאו לפיתוחם של התרופות הראשונות עדיין קיימים.
 
== אופן הפעולה ==
[[תמונה:Cancer progression from NIH.png|ממוזער|רמות שונות של שינויים ברקמה מנורמלית (שמאל) ועד לממאירה (מימין)]]