ספריית אשורבניפל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הורמוז רסאם |
מ ←פתיח: , קישורים פנימיים |
||
שורה 5:
מסורות ארמניות ופרסיות מציינות ש[[ספריית אלכסנדריה]] שנוסדה בידי תלמי יורשו של [[אלכסנדר הגדול]], הייתה פרי יוזמתו של אלכסנדר, לאחר שביקר בנינווה וראה את חורבות ספריית אשורבניפל.{{הערה|1=[http://unllib.unl.edu/LPP/phillips.htm "הספרייה הגדולה של אלכסנדריה?", מאמר של היטר א פיליפס], אוגוסט [[2010]] בכתב העת ''הגות הספרייה ויישומה''. (אנגלית)}}
הכתבים נמצאו בחפירות [[נינוה]] בירת [[אשור]] (כיום תל קויונגיק) בצפון [[מסופוטמיה]], באזור הנמצא כיום בשטח [[עיראק]]. גילוי הספרייה נזקף לזכותו של ה[[נוסע]], ה[[ארכאולוג]] ו[[איש אשכולות|איש האשכולות]] ה[[בריטי]] [[אוסטן הנרי לייארד]] וצוותו. רוב הלוחות נלקחו ל[[אנגליה]] ושוכנו ב[[המוזיאון הבריטי|מוזיאון הבריטי]] ב[[לונדון]]. הכתבים הראשונים נתגלו ב-[[1849]] בארמון [[סנחריב]] [[מלכי אשור|מלך אשור]] (הידוע ממסע המלחמה בא"י בימי המלך [[חזקיהו]]) המכונה [[הארמון הדרום-מערבי]]. שלוש שנים מאוחר יותר גילה עוזרו של לייארד, ה[[אשורולוג]] ה[[אשורים|אשורי]] [[
אשורבניפל היה [[אוריינות|יודע קרוא וכתוב]], והחזיק ברשותו אוסף גדול של כתבים ולוחות. הוא שלח סופרים לכל אזור של הממלכה הנאו-אשורית על מנת לאסוף כתבים עתיקים, ושכר סופרים משכילים על מנת להעתיק טקסטים שהיו בעיקר ממקורות [[בבל]]יים. הוא נודע כמלך מלומד אך התפרסם גם באכזריותו כלפי אויביו, ולפיכך יכל לאיים באלימות על מנת להשיג כתבים מבבל וסביבתה.{{הערה|1=[http://gallica.bnf.fr/ark:/12148/bpt6k104837f/f41.table יואכים מנן בספרו ''ספריית ננוה''] (צרפתית, [[1880]])}}
שורה 13:
נינוה נחרבה בשנת [[המאה ה-7 לפנה"ס|614 לפנה"ס]] על ידי [[קואליציה|בעלי ברית]] בבלים, [[סקיתים]] ו[[מדי]]ים. במהלך שריפת הארמון נפגעה גם הספרייה, וחלק מהלוחות, הכתובים כתב יתדות על גבי טין, נאפו חלקית, מה שגרם דווקא לשימורם לאורך שנים. מצד שני, משערים שחלק מהכתבים היו על לוחות [[שעווה]], יריעות עור, ואולי גם פפירוס, ומשערים שבשריפה זו כתבים אלו אבדו.
מאגר המידע של אוספי המוזיאון הבריטי מונה 30,943 "לוחות חרס" מאוסף ספריית נינוה, ונאמני ה[[מוזיאון]] יחד עם אוניברסיטת מוסול בעיראק הוציאו לאור בשנת [[2002]] אתר מקוון ובו צילומי הלוחות ואפשרות חיפוש בתימלול הכתבים{{הערה|1=[http://www.britishmuseum.org/research/research_projects/all_current_projects/ashurbanipal_library_phase_1.aspx האתר המקוון של ספריית אשורבניפל (שלב 1)] של המוזיאון הבריטי. (יש לרשום Tablet בחיפוש על מנת לראות את הלוחות מהספרייה)}}. מכיוון שחלק מהלוחות שייכים זה לזה כהמשך למסמך אחד, מעריכים שמדובר למעשה רק ב-10,000 כתבים שונים בשתי הספריות. להערכת החוקרים, מסמכי הספרייה המקוריים, שכללו יריעות עור, לוחות שעווה וככל הנראה גם [[פפירוס]], הכילו מגוון [[ידע]] רחב בהרבה, אך זה, כאמור, אבד.
==הערות==
| |||