ספריית אשורבניפל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הורמוז רסאם
מ ←‏פתיח: , קישורים פנימיים
שורה 5:
מסורות ארמניות ופרסיות מציינות ש[[ספריית אלכסנדריה]] שנוסדה בידי תלמי יורשו של [[אלכסנדר הגדול]], הייתה פרי יוזמתו של אלכסנדר, לאחר שביקר בנינווה וראה את חורבות ספריית אשורבניפל.{{הערה|1=[http://unllib.unl.edu/LPP/phillips.htm "הספרייה הגדולה של אלכסנדריה?", מאמר של היטר א פיליפס], אוגוסט [[2010]] בכתב העת ''הגות הספרייה ויישומה''. (אנגלית)}}
 
הכתבים נמצאו בחפירות [[נינוה]] בירת [[אשור]] (כיום תל קויונגיק) בצפון [[מסופוטמיה]], באזור הנמצא כיום בשטח [[עיראק]]. גילוי הספרייה נזקף לזכותו של ה[[נוסע]], ה[[ארכאולוג]] ו[[איש אשכולות|איש האשכולות]] ה[[בריטי]] [[אוסטן הנרי לייארד]] וצוותו. רוב הלוחות נלקחו ל[[אנגליה]] ושוכנו ב[[המוזיאון הבריטי|מוזיאון הבריטי]] ב[[לונדון]]. הכתבים הראשונים נתגלו ב-[[1849]] בארמון [[סנחריב]] [[מלכי אשור|מלך אשור]] (הידוע ממסע המלחמה בא"י בימי המלך [[חזקיהו]]) המכונה [[הארמון הדרום-מערבי]]. שלוש שנים מאוחר יותר גילה עוזרו של לייארד, ה[[אשורולוג]] ה[[אשורים|אשורי]] [[הורמוזהורמוזד רסאם]], ספרייה דומה בארמון המלך אשורבניפל, בצידו הנגדי של ה[[תל]], אולם הממצאים הללו לא תועדו, ועם הגעתם ל[[אירופה]] התערבבו הלוחות זה בזה ובלוחות ממקורות אחרים, ואבדה האפשרות לדעת מי גילה כל לוח ואיזה מהלוחות שייך לאיזה אתר. כתוצאה מכך כיום לא ניתן לשחזר את התוכן המקורי של כל אחת משתי הספריות החשובות הללו.
 
אשורבניפל היה [[אוריינות|יודע קרוא וכתוב]], והחזיק ברשותו אוסף גדול של כתבים ולוחות. הוא שלח סופרים לכל אזור של הממלכה הנאו-אשורית על מנת לאסוף כתבים עתיקים, ושכר סופרים משכילים על מנת להעתיק טקסטים שהיו בעיקר ממקורות [[בבל]]יים. הוא נודע כמלך מלומד אך התפרסם גם באכזריותו כלפי אויביו, ולפיכך יכל לאיים באלימות על מנת להשיג כתבים מבבל וסביבתה.{{הערה|1=[http://gallica.bnf.fr/ark:/12148/bpt6k104837f/f41.table יואכים מנן בספרו ''ספריית ננוה''] (צרפתית, [[1880]])}}
שורה 13:
נינוה נחרבה בשנת [[המאה ה-7 לפנה"ס|614 לפנה"ס]] על ידי [[קואליציה|בעלי ברית]] בבלים, [[סקיתים]] ו[[מדי]]ים. במהלך שריפת הארמון נפגעה גם הספרייה, וחלק מהלוחות, הכתובים כתב יתדות על גבי טין, נאפו חלקית, מה שגרם דווקא לשימורם לאורך שנים. מצד שני, משערים שחלק מהכתבים היו על לוחות [[שעווה]], יריעות עור, ואולי גם פפירוס, ומשערים שבשריפה זו כתבים אלו אבדו.
 
מאגר המידע של אוספי המוזיאון הבריטי מונה 30,943 "לוחות חרס" מאוסף ספריית נינוה, ונאמני ה[[מוזיאון]] יחד עם אוניברסיטת מוסול בעיראק הוציאו לאור בשנת [[2002]] אתר מקוון ובו צילומי הלוחות ואפשרות חיפוש בתימלול הכתבים{{הערה|1=[http://www.britishmuseum.org/research/research_projects/all_current_projects/ashurbanipal_library_phase_1.aspx האתר המקוון של ספריית אשורבניפל (שלב 1)] של המוזיאון הבריטי. (יש לרשום Tablet בחיפוש על מנת לראות את הלוחות מהספרייה)}}. מכיוון שחלק מהלוחות שייכים זה לזה כהמשך למסמך אחד, מעריכים שמדובר למעשה רק ב-10,000 כתבים שונים בשתי הספריות. להערכת החוקרים, מסמכי הספרייה המקוריים, שכללו יריעות עור, לוחות שעווה וככל הנראה גם [[פפירוס]], הכילו מגוון [[ידע]] רחב בהרבה, אך זה, כאמור, אבד.
 
==הערות==