ז'אן-בטיסט קולבר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: אדמס
שורה 2:
'''ז'אן-בטיסט קולבר''' (ב[[צרפתית]]: '''Jean-Baptiste Colbert'''{{כ}}; [[29 באוגוסט]] [[1619]] - [[6 בספטמבר]] [[1683]]) היה [[מדינאי]] [[צרפתי]], ושר האוצר של [[לואי ה-14]]. הוא פרץ דרך במדיניות שעודדה מתן זכויות ליהודים, ואף אסף כתבי יד עבריים.
 
נולד למשפחת סוחרים בעיר [[ריימס]] (Reims) שבחבל שמפאן (כיום שמפאן- ארדן) בצרפת. למד בקולג' של ה[[ישועים]] ב[[פריז]], ואחר כך שימש כפקיד אצל בנקאי פריזאי. ב-[[1639]] התקבל כפקיד במשרד המלחמה הצרפתי וכעבור מספר שנים הפך למזכירו של שר המלחמה [[לה טלייה]]. ב-[[1649]] נתמנה לחבר מועצת המדינה. החל ב-[[1651]] שימש כעוזרו של '''[[הקרדינל מזראן]]''', וכמנהל של רכושו הפרטי. ב-[[1655]] חיבר תזכיר עבור מזראן שבו לימד סנגוריה על הקרדינל, תקף את שר האוצר [[ניקולה פוקה]], וטען שמכל המסים שנגבו בצרפת אף לא מחציתם הגיעה לאוצר המדינה. ב-[[1661]], לפני מותו, הקרדינל מזראן אמר למלך [[לואי ה-14]]: "אדוני, אני חייב לך הכל, אך כשנתתי לך את קולבר החזרתי את החוב." אחרי ש[[ניקולה פוקה]] נעצר בפקודת המלך ([[5 בספטמבר]] [[1661]]), נתמנה קולבר ל[[אינטנדנט]] לענייני כספים. ב-[[1664]] נתמנה לשר הבינוי, האמנות והמסחר, וב-[[1665]] - לשר האוצר.{{הערה|1=[http://books.google.com/books?id=espxkAw-5bsC&pg=PR23&dq=&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false מכתבים לג'ון לוו] ספרו של גווין ג'ון אדאמסאדמס (אנגלית, באתר [[גוגל ספרים]])}} ב-[[1666]] הקים את [[האקדמיה הצרפתית למדעים]], וב-[[1667]] נבחר ל[[האקדמיה הצרפתית|אקדמיה הצרפתית]]. ב-[[1669]] שיכנע את המלך ליצור עבורו את משרת שר הצי המסחרי, וב-[[1671]] הקים את האקדמיה ל[[אדריכלות]].{{מקור}}
 
ב-1661 קולבר החל בחקירת האינטנדנטים שגבו [[מס]]ים, סיפקו לצבא [[נשק]], [[מזון]] ומדים ונתנו הלוואות ל[[אצולה]] ולאוצר המדינה. חלק מאנשים אלה היו עשירים כמלכים. לבקשתו של קולבר הקים המלך לואי הארבעה עשר מועצה משפטית שתחקור את מעשי השחיתות בתחום הכספים. על אלה שנמצאו אשמים הוטלו עונשים כבדים, מעונש [[מאסר]], עבודות כפייה ועד ל[[גזר דין מוות]], מה שכונה: "הטרור של קולבר". כספים רבים הוחזרו לאוצר המדינה. קולבר קיצץ בתקציב המדינה, פיטר את מחצית הפקידים במשרד האוצר, ו-20 בעלי משרות בחצרו של המלך. הוא ביטל איגרות חוב של המדינה שהניבו למלווים ריבית גבוהה, והוציא אגרות חוב חדשות ב[[ריבית]] נמוכה יותר. הוא הפחית את שיעורי המסים, שהיו בעיקר מס רכוש ומס על צריכת ה[[מלח בישול|מלח]]. אנשי האצולה והכמורה היו משוחררים ממסים, וכל נטל המסים נפל על "המעמד השלישי", שהיווה את האיכרים ואת אנשי הערים. כדי להזין את אוכלוסיית הערים ההולכת וגדלה, קבע קולבר מחיר נמוך ללחם.{{מקור}}