וסילי קצ'לוב – הבדלי גרסאות

הוא היה בין הראשונים שזכו בתואר [[האמן העממי]] של ברית המועצות בשנת [[1935]], חתן [[פרס סטלין]] ([[1941]]), [[עיטור לנין]] ועיטורים נוספים. התיאטרון העירוני בעיר [[קאזאן]] נקרא על שמו.

ואסילי שברובוביץ' (קצ'לוב) נולד ב[[וילנה]] (אז בתחומי [[האימפריה הרוסית]], היום בירת [[ליטא]]) למשפחת ממוצא בלארוסי. אביו היה [[כומר]]. הוא למד ב[[גימנסיה]] בוילנה לצד [[פליקס דזרז'ינסקי]]. כבר באותה תקופה ואסילי השתתף בהופעות חובבים והיה [[קריין]]. בשנת [[1894]] הוא החל את לימודיו בפקולטה למשפטים ב[[אוניברסיטת סנקט פטרבורג]]. בשנת [[1896]] הוא עזב את הלימודים והחל להתפרנס ממשחק. התיאטרון העירוני בעיר [[קאזאן]] נקרא על שמו.

עם תחילת הקריירה המקצועית כשחקן הוא לקח שם-במה "קצ'לוב". תחילה הוא השתתף בהצגות תיאטרון של שלהרכבים תיאטראות שונותשונים ב[[קאזאן]] ווב[[סרטוב]]. בשנת [[1900]] הוא התקבל ל[[התיאטרון האמנותי של מוסקבה|תיאטרון האמנותי של מוסקבה]] של [[קונסטנטין סטניסלבסקי]] ו[[ולדימיר נמירוביץ'-דנצ'נקו]]. הוא זכה להצלחה כבר בהופעתו הראשונה ועם הזמן היה בין השחקני המובילים של התיאטרון.

קצ'לוב היה בין השחקנים המוביליםשלהמובילים של התיאטרון ובשנת [[1935]] הוא היה בין ראושני מקבלי תואר [[האמן העממי]].

קצ'לוב היה נשוי לנינה ליטובצבה, גם היא שחקנית לצידותיאטרון. הם הכירו במהלך עבודתם המשותפת בתיאטרון בקאזאן. הוא היה ידוע בפרשיות עם נשים, בין היתר עם אשתו של [[קונסטנטין סטניסלבסקי]] אשתו של [[אלכסנדר טאירוב]] ורבות נוספות. הוא אהב את החיים הטובים של בילויים. לחחיולחייו ב[[מוסקבה]] של תחילת [[המאה ה-20]] הוקדשו שירי [[סרגיי יסנין]] וסיפורי [[איוואן בונין]]. למרות הכל אשתו לא עזבה אותו, היא יצאה מדעתה לאחר פטירתו.

בנו היה חוקר תיאטראוןתיאטרון. במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] הוא נפל ל[[שבי]] גרמני, נמלט ולחם בשורות ה[[פרטיזנים]] ב[[איטליה]]. לאחר חזרתו ל[[ברית המועצות]] הוא נעצר אך שוחרר תוך זמן קצר.