הבדלים בין גרסאות בדף "רעלת היריון"

הוסרו 72 בתים ,  לפני 7 שנים
אין תקציר עריכה
מ (←‏קישורים חיצוניים: ויקינתונים)
תגית: חשד למילים בעייתיות
* החולה ברעלת היריון קלה אינה סימפטומטית, כלומר לא מתלוננת על תסמינים שונים. תסמינים אלו יכולים לכלול תלונות על טשטוש ראייה, כאבי ראש ותסמינים נוירולוגיים נוספים, וכן כאבי בטן עליונה.
 
נשים עם רעלת היריון קלה יאושפזו בבית החולים לצורך הערכה נוספת , ובמידת הצורך יילוד. במידהאם וגילגיל ההיריון הינו 40 שבועות, יש אינדיקציה ברורה ליילד את העובר. במידהאם ושבועשבוע ההיריון הינו בין 37-40 שבועות, יש להעריך את צוואר הרחם מבחינת פתיחה ומחיקה. אם צוואר הרחם מתקצר באופן מספק יש לבצע השראת לידה. במידהאם ולאלא, יש להשתמש בשיטות לקיצור צוואר הרחם (pre-induction cervical ripening) לצורך יילוד לאחר מכן. לחץ הדם בשבועות אלו נבדק כל 4-6 שעות ויש מעקב קפדני אחר קיום [[רפלקס]]ים ערים, צבירת משקל, פרוטאינוריה ותסמינים נוספים. בדיקת דם מלאה ורמות של [[אנזים|אנזימי]] כבד, [[לקטט דהידרוגנאז]] ו[[חומצת שתן]] נלקחות עד פעמיים בשבוע.
 
כאשר יש רעלת היריון קלה טרם שבוע 37 להיריון, יש מעקב הכולל מנוחה במיטה, הערכת האם וביצוע בדיקות כמתואר לעיל. ניתנים סטרואידים במידהאם ושבועשבוע ההיריון נמוך מ-34 שבועות. כמו כן יש להעריך האם קיים [[פיגור גדילה תוך רחמי]] ועל כן יש לבצע בדיקות [[אולטרה סאונד]] כל 3-4 שבועות. לעתים אין צורך באשפוז נשים עם רעלת היריון קלה בבית החולים בשבועות מוקדמים של ההיריון, בתנאי כי הן אסימפטומטיות, עם פרוטאינוריה מינימלית ובדיקות מעבדה תקינות. על נשים אלו לנוח במיטה ולבחון תנועות עובר מדי יום וכן לבצע מעקב הכולל לחץ דם, שתן ובדיקות שונות באופן קבוע, כאשר כל מצב המעיד על החמרה מחייב אשפוז בבית חולים. בחלק מהמרכזים הרפואיים ניתן [[מגנזיום גופרתי|מגנזיום סולפט]] פרופילקטי (מניעתי) לכל הנשים, בין אם מדובר ברעלת היריון קלה או חריפה. הטיפול במגנזיום גופרתי נועד למנוע התכווצויות והתרחשות של [[#אקלמפסיה|אקלמפסיה]] בעתיד.
 
'''רעלת היריון חמורה'''- מוגדרת באופן הבא:
* [[פיגור גדילה תוך רחמי]]
 
הטיפול ברעלת היריון חמורה כולל אשפוז, ויש ליילד את העובר במידהאם ושבועשבוע ההיריון הינו 34 או יותר, או במידהאם וישיש הידרדרות במצב האימהי או העוברי. על מנת לייצב את לחץ הדם ניתן להשתמש בתרופות שונות כגון הידרלזין, לבטלול או ניפדיפין. המטרה של השימוש בתרופות להורדת לחץ דם הינה להוריד את לחץ הדם הסיסטולי אל מתחת ל- 160 ולחץ דם דיאסטולי אל מתחת ל- 105. הורדה אגרסיבית מדי של לחץ הדם עלולה להביא להחמרה בחמצון הדם העוברי ועל כן אינה מומלצת. התרופות ניתנות דרך הווריד, למעט ניפדיפין הניתנת אוראלית או אלדומין (אלפא-מתיל-דופה).
 
כאשר יש רעלת היריון חמורה טרם שבוע 34, קיים ויכוח באשר לאופן הטיפול הרפואי. במספר מרכזים רפואיים נהוג ליילד את העובר באופן מיידי על אף הסכנה שבחוסר בשלות ריאתית. במרכזים אחרים נהוג לעכב את היילוד ולתת סטרואידים על מנת לאפשר את העלאת הבשלות הריאתית. בכל אופן ניתן מגנזיום סולפט ונעשה ניטור רציף של העובר.
 
== אקלמפסיה ==
אקלמפסיה הינה סיבוך של רעלת היריון, ומתרחשת אחת ל- 1-3 ל- 1000 נשים המוגדרות כפרה-אקלמפסיה. נשים עם אקלמפסיה יחוו התכווצויות טוניות-קלוניות, שרובן יפסיקו מעצמן תוך 1-2 דקות. יש חשיבות בהבטחת נתיב אוויר ומניעת אספירציות. כמעט כל ההתכווצויות הללו מלוות בדה-אקסלרציות של המוניטור העוברי. במידהאם וההתכווצויותההתכווצויות אינן נשלטות והלידה הווגינלית אינה מתקדמת, יש לפנות ל[[ניתוח קיסרי]].
 
== תסמונת HELLP ==
בעבר היה נהוג לתת מנות נמוכות של [[אספירין]] לנשים שחוו רעלת היריון והרו בשנית, על מנת למנוע הישנות של רעלת היריון. עם זאת, בחלק מן המחקרים נמצא כי מתן אספירין במינון נמוך אינו מוריד את שיעורי ההיארעות של רעלת היריון אצל נשים אלו. מאחר שמחקרים אחרים טוענים את ההיפך, חלק מן הרופאים כיום נוהגים לתת מינון אספירין נמוך למשך ההיריון, לנשים שחוו רעלת היריון חמורה בעבר, החל משבוע 11-13 להיריון.
בנוסף, בחלק מן המחקרים הוכח כי מתן [[סידן]] מפחית את ההיארעות של רעלת היריון ולכן בחלק מן המקרים נהוג לתת סידן במהלך ההיריון.
במידהאם ואישהאישה בהיריון, עם סיפור של רעלת היריון בעברה, יש לבצע ניטור הכולל בדיקת דופלר של עורקי הרחם - זרימות מוגברות, עליה בהתנגדות ו-diastolic notch מקושרות לרעלת היריון חמורה.
בנוסף, בדיקת דם של חלבון PP13 יכולה לרמז על התפתחות של PET, במידהאם וערכיערכי בדיקת הדם הינם נמוכים.
 
==קישורים חיצוניים==
משתמש אלמוני