באר אורה (בסיס) – הבדלי גרסאות

כאשר עקיבא עצמון, מפקד הגדנ"ע השני, ביקש את עצתו של קצין ההנדסה של [[פיקוד הדרום|פיקוד דרום]] בבחירת מקום מומלץ להקמת ישוב בערבה, הקצין השיב כי אפשר לפתור את בעיית השמירה<ref>הבאר שוכנת בנחל רחם, ששימש שיירות [[הברחה|מבריחים]] ממצרים לירדן</ref> על באר המים בהקמת יישוב. תוכניתו של עצמון הייתה להקים "מדינת נוער" בנגב<!-- שתכלול מספר "נקודות" בהן יוכשרו בני נוער בחקלאות -->. ה[[ראש המטה הכללי|רמטכ"ל]] [[יגאל ידין]] ו[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[דוד בן-גוריון]], שהיה ידוע כתומך נלהב של הגדנ"ע, הוכנסו בסוד העניין בסופו של דבר, אך ועדת השרים שמונתה על ידי בן-גוריון לא השלימה את עבודתה וכמו כן חלומו של עצמון נבלם על ידי ביורוקרטיה ממשלתית. ב-[[16 בדצמבר]] [[1950]] הגיעו אל "באר הנדסה" אנשי הסגל הראשונים של החווה לעתיד, שהייתה בשלבים מתקדמים של הקמה, והשלימו את הקמתה בסיוע חיל ההנדסה ועם ציוד שהושאר על ידי צוותי הקידוח ומעודפי [[הצבא הבריטי]]. כשבוע לאחר מכן, ב-[[22 בדצמבר]], הוטס לחווה מחזור ראשון של גדנ"עים. ב[[מסדר]] הפתיחה של המחזור הראשון, הוחלף שמה של החווה באופן רשמי לשם שהוצע על ידי [[ועדת השמות הממשלתית]] – '''באר אורה''', כניגוד ל"באר החשכה".

<!-- הקמת החווה האיצה את פיתוח אזור הערבה. בין היישובים שהוקמו תודות למאמץ זה היה [[יטבתה]]. מלבד מי השתייה, החווה סיפקה ירקות טריים לאילת. -->

 

==ראו גם==