קביעות תפיסתית – הבדלי גרסאות

הראשון שהוכיח כי הערכת הגודל תלויה במרחק היה אמרט (Emil Emmert) בשנת 1881. בניסוייו אמרט השתמש בבואות-גרר (Afterimage) הוא הורה לנבדקים לנעוץ את ראייתם בגירוי (טבעת שחורה עם מרכז לבן) במשך דקה אחת ולאחר מכן להסיט את עינייהם אל מסך לבן, שם ראו בבואת-גרר, תפקיד הנבדקים היה לאמוד את גודל בבואת-הגרר. כאשרה אמרט שינה את מרחק המסך הלבן איתו השתנה גם גודל תמונת הגרר: ככל שהמסך הלבן היה רחוק יותר, כך גדלה בבואת-הגרר. כלומר השינוי בגודל ההשתקפות נבע רק משינוי מרמזי המרחק מהמסך ללא שינוי ממדי ההשתקפות. מכאן ניתן היה להסיק כי השוני באומדן גודל נובע ישירות מהמרחק הנתפס ולאו דווקא בשינוי בחפץ. אם רמזי מרחק נכונים, תהיה תפיסה דומה לכמה שניתן לגודלו האמיתי של האובייקט.

 

 

===קביעות הקשורה לאפיוני האובייקטים===