הגירוש הגדול של מרץ – הבדלי גרסאות

'''הגירוש הגדול של מרץ''' - שם למבצע של [[ק.ג.ב|משרד לביטחון המדינה הסובייטי]] ברפובליקותב[[הרפובליקה הסובייטית סובייטיותהסוציאליסטית של [[אסטוניה|אסטוניה הסובייטית]], [[הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הלטבית|לטביה הסבוייטית]] ו[[הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הליטאית|ליטא הסובייטית]] במהלכה גורשו כ-100 אלף אזרחים ל[[סיביר]]. הבמצע נערך במרץ [[1949]].

בעקבות [[מהפכת אוקטובר]] ו[[מלחמת האזרחים ברוסיה]] לאוך חוף [[הים הבלטי]] הוקמומדינות עצמאיות [[אסטוניה]], [[לטביה]] וליטאו[[ליטא]]. בשנת [[1940]] כתוצאה מסיכומים של [[הסכם מולוטוב-ריבנטרופ]] לשטחי מדינות אלו הוכנסו יחידות של [[הצבא האדום]], משטרים דמוקרטיים הוחלפו בממשלות תומכות ב[[ברית המועצות]] ובסופו של תהליך המדינות סופחו ל[[ברית המועצות]]. כבר בתחילת יוני [[1941]] בוצע גירוש המוני של אזרחים ל[[סיביר]]. במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] השטח נכבש על ידי [[ורמאכט]]. תושבים לא מעטים הצטרפו לצבא הנאצי ולחמו נגד [[הצבא האדום]]. לאחר קריסת המשטר ה[[נאצי]] ביערות הסטטרו מתנגדי הסיפוח ל[[ברית המועצות]] והם ניהלו מאבק מזויין נגד השלטון.

בסך הכול גורשו כ-94 אלף אזרחים כאשר 72% היו נשים וילדים. מאסטוניה גורשו 21,000 אזרחים, מלטביה 42,000 אזרחים ומליטא 31 אלף אזרחים. היקף המגורשים הגיע לכ-2-3% מכלל אוכלוסיית הרפובליקות. כול המגורשים חתמו על מסמך לפיו הם קיבלו מעמד של תושב מיוחד ללא זכות לחזור וקבלת עונש של 20 שנות עבודת פרח במידה ויבוצע ניסיון בריחה. הם היו צריכים להתייצב במשרד מקומי של משרד הפנים פעם בחודש. המגורשים התיישבו ב[[מחוז אמור]], [[מחוז אירוטסקאירקוטסק]], [[מחוז קרסנויארסק]], [[מחוז נובוסיבירסק]], [[מחוז אומסק]] ו[[מחוז טומסק]].