|
'''RDS-1'''( ב[[רוסית]]:'''РДС-1''') - שם הקוד ל[[פצצה גרעינית]] סובייטית הראשונה. עוצמת פיצוצה היה 22 [[קילוטון TNT]]. הפצצה לא הועברה ליחידות של [[הצבא האדום]]. כל הדגמיםהפצצות שנבננושנבנו נשמרו באתר מיוחד. עד סוף שנת [[1951]] נבנו עד 29 יחידות.
==היסטוריה==
ראשי תוכנית גרעין סובייטית החליטו ליצולייצר רפצצהפצצה שתהיה דומה מאוד לפצצה [[איש שמן]] האמריקאית. מודיעין סובייטיתסובייטי השיג מידע רב על טכנולוגיה של פצצה זו והיא כבר עברה ניסוי מעשי.
לקראת קיץ [[1949]] ייצוייצור רהדגםהדגם הראשון למעשה הושלם ובצו מיוחד של מועצת השרים של ברית המועצות הוגדרה תוכנית הניסוי. בצו זה דובר על "מנוע סילון מיוחד" - ברוסית "RDS". שם זה הוזכר גם בהחלטת מועצת השרים מ-[[21 ביוני]] [[1946]] לפיה החלו עבודות בבניית הפצצה והוקמה מעבדה מיוחדת בראשות [[איגור קורצ'טוב]] בה היו מרוכזות עבודות תכנון הפצצה.
אחריות על הניסוי הוטלה על [[יולי חריטון]]. הניסוי עצמו נערך ב[[אתר הניסויים סמיפלטינסק]] בשטח של [[קזחסטן]] של היום. הניסוי נערךבוצע ב-[[29 באוגוסט]] [[1949]]. התרחשות הניסוי התגלה על ידי [[חיל האוויר האמריקאי]] בעקבות [[נשורת גרעינית]]. לאחר הודעת הנשאיהנשיא [[הרי טרומן]], ב-[[26 בספטמבר]] [[1949]] [[עיתון]] [[פרבדה]] פרסם הודעה בה צוין ש[[ברית המועצות]] הינה בעלת נשק גרעיני.
למדענים, ואנשיאנשי תעשיה ואנשי המנגנון המפלגתי שעבדו על ייצור הפצצה הוענקו עיטורים ופרסיםו[[פרס סטלין]]. דבר הענקה לא פורסם ועד היום לא ברורה הרשימה המלאה של האנשים שהוזכרו בצו.
==ביצוע ניסוי==
לצורך הניסוי הוקצב שטח ב[[קוטר]] 20 ק"מ שבמרכזו נבנה מגדל מתחת[[מתכת]] בגובהב[[גובה]] של 37.5 מ'. הפצצה הוצבה על המגדל. אתר הניסוי וחלקחולק למספר שטחי משנה בהם נבנו מבנים, הוצבו כלי נשק, מטוסים וחיות ניסוי.
כתוצאה מניסוימפיצוץ המגדל נהלםנעלם לחלוטין מהשטח ובמקומו היהנחפר [[מכתש]] ב[[קוטר]] של 3 מ' ובעומק של 1.5 מ'. במרחק 25 מ' מהמגדל היה מבנה מבטון עם מנוף. המבנה נהרס אך קונסטרוקציית ברזל של המנוף שרדה. מטוסים שהוצבו במרחק של עד כ-1500 מ' ניזוקו. במרחק של 1-5 ק"מ הוצבו מכוניות מדגם [[פובדה]]. כולם נשרפו כליל. כל מבני מגורים במרחק של עד 5 ק"מ מהפיצוץ נהרסו. מכ-1500 חיות ניסוי נהרגו 345.
==קישורים חיצוניים==
| 