אברהם חיים אדאדי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אוהד-אמסלם (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
אוהד-אמסלם (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
||
שורה 6:
בשנת [[תקע"ח]] ([[1818]]) עלה רבי אברהם ל[[ארץ ישראל]] עם כל משפחתו והתיישב בעיר [[צפת]], בה למד בישיבתו של רבי [[יוסף קארו]], לימד ושימש בדיינות.
בשנת [[תק"צ]] ([[1830]]) חזר רבי אברהם לעיר הולדתו טריפולי ושימש בה רב, ראש ישיבה ו[[אב בית דין|אב]] [[בית דין]] שבין דייניו היו הרבנים: רבי [[חיים הכהן]], רבי [[
בשנת [[תקצ"ב]] ([[1832]]) חזר לעיר צפת, ובשנת [[תקצ"ז]] ([[1837]]) לאחר [[רעידת האדמה בצפת (1837)|רעידת אדמה בצפת]] שהחריבה את העיר, שב, בשנית לטריפולי{{הערה|הנוסע רבי [[ישראל יוסף בנימין]] ( "בנימין השני") המבקר בטריפולי בשנת 1853 כותב בספר מסעותיו [http://www.hebrewbooks.org/38963 ספר מסעי ישראל]: "עיר טריפולי עומדת על שפת ים התיכון... בעדת היהודים נמצאו אלף משפחות ולהם ארבעה חכמים הנקראים דיינים. הראש וראשון מהם ר' [[אברהם חיים אדאדי]], השני ר' שלום אגב (עגיב) איש עיוור, השלישי ר' ראובן (ר' יוסף רובין) והרביעי ר' פרעאדיעה (ר' [[פרג'אללה דאבוש]], אביו של הרב [[רפאל דאבוש]]), לכולם יד ושם בידיעת התלמוד והפוסקים"}}.
בשנת [[תרכ"ה]] ([[1865]]) חזר רבי אברהם, שוב, לצפת וישב בה עד פטירתו. בשנות ישיבתו בארץ ישראל יצא רבי אברהם כ[[שד"ר]] בשליחות היישוב בצפת לקהילות יהודיות רבות בעולם ובהן [[מצרים]], [[עיראק]], [[איראן|פרס]], [[מרוקו]] ו[[תוניסיה]].
|