דוד הלחמי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
גרש (שיחה | תרומות)
מ הוספת קטגוריה:סגל שערים באמצעות HotCat
מאין תקציר עריכה
שורה 3:
 
==ביוגרפיה==
נולד ב[[פולין]] למשפחה מ[[חסידות אמשינוב]]. בנעוריו התגורר בעיירה אוטוואצק[[אוטבוצק]], שם הכיר מלבד את [[אדמו"ר]]י בית אמשינוב אדמו"רים נוספים ובהם רבי [[שאול ידידיה אלעזר טאוב|שאול ידידיה]] מ[[חסידות מודז'יץ|מודז'יץ]].
 
היה מהתלמידים המקורבים ביותר של הרב [[מאיר שפירא]] ב[[ישיבת חכמי לובלין]], ושימשו בנאמנות. הרב הלחמי היה נוכח בשעת פטירתו של רבו, ודקות ספורות לפני פטירתו, כשדיבורו היה כבד עליו, הוא ביקש פיסת נייר ועט ורשם עליו "רק בשמחה", ומסרו להרב הלחמי. הפתק היה שמור אצלו כל ימי חייו.
 
בשנת [[1936]] עלה ל[[ארץ ישראל]] והתיישב ב[[בני ברק]], שהייתה אז מושבה דתית צעירה. היה מראשוני הכותבים ביומון [[פא"י]] [[שערים]]. במשך שנים פרסם טור יומי בשם "זכרונות", ובו העלה מזכרונותיו האישיים על עולם התורה והחסידות בפולין שלפני [[השואה]]. את מאמריו חתם ב[[שם העט]] '''ד. הלחמי''', ועם השנים אימץ אותו לשמו הרשמי. היה מראשוני הסופרים החרדים שהעלו על הכתב [[ביוגרפיה|ביוגרפיות]] היסטוריות על גדולי ישראל מדורות קודמים.
 
בשנים הראשונות לאחר [[קום המדינה]] שימש כעוזרו של שר הסעד הראשון הרב [[יצחק מאיר לוין]]. לאחר מכן היה מראשי פא"י, ובמשך שנים שימש מזכירה הכללי. בתפקידו זה היה המושך בחוטים ליצירת האיחוד הפוליטי בין פא"י ל[[אגודת ישראל]] כ[[חזית דתית מאוחדת]].
 
במשך כחמישים שנה כיהן כרבו של בית הכנסת המרכזי של פא"י בבני ברק - "חסדא", שבשל מיקומו המרכזי משמש מקום תפילה לאלפים מתושבי העיר. נודע בשיעוריו, ובמיוחד בשיעורו השבועי ב[[פרקי אבות]] ב[[שבת]], שמשך אליו קהל רב.