פתחיה מרגנסבורג – הבדלי גרסאות

בבבל התרשם מאוד מצורת הלימוד ב[[ישיבות בבל]] וממעמדן הנכבד של הקהילות, שבראשן המשיכו לעמוד ה[[גאונים]]. פתחיה אף זכה להמלצה מגאוני בבל, שבכל אשר ילך היהודים המקומיים יראו לו את [[פולחן קברי צדיקים ביהדות|קברי הצדיקים]]. כשהגיע לארץ ישראל גילה מצב שונה מאוד מהקהילה בבבל. פה נשארו יהודים מעטים אחרי [[מסעי הצלב]], ואפילו ב[[ירושלים]], אליה הגיע ב-[[1187]], גילה רק יהודי אחד, צבע במקצועו, שנשאר בהיתר מיוחד מה[[צלבנים]], שהשתמשו בשירותיו. בין הקהילות היהודיות בארץ-ישראל, נוסף על ירושלים, הוא מונה גם את [[חברון]], [[עכו]] ו[[טבריה]]. מידע רב אפשר למצוא בסיפוריו גם לגבי קברי הצדיקים והמקומות הקדושים שבהם המחבר מתמקד . חלק מתיאוריו בנושא זה שימשו חוקרים בדורות מאוחרים יותר לגילויים מחדש של קברי צדיקים. משום מה, ספרו של פתחיה לא מזכיר את חזרתו לגרמניה אחרי ביקורו ב[[יוון]]. ככל הנראה התיאור אבד, או שפתחיה לא ייחס לו חשיבות. ככל הנראה חזר פתחיה למולדתו לא יאוחר משנת [[1217]], שנת פטירתו של ר' [[יהודה החסיד]], שכתב כאמור חלק מספרו של פתחיה.