דיסוציאציה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏לקריאה נוספת: קישורים פנימיים
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: ממדי, מסוי\1
שורה 5:
 
==גורמים==
דיסוציאציה היא תגובה הסתגלותית, [[מנגנון הגנה]] המופיע במצבי דחק ובמצבים טראומטיים, בהם האדם מוצא את עצמו [[חוסר אונים|חסר אונים]] וחסר יכולת [[תגובת הילחם או ברח|להלחם או לברוח]],{{הערה|[http://www.macom.org.il/Neurobiology_Childhood_Trauma.asp טראומה והמוח האנושי]}} ולכן משתמש בניתוק על מנת להגן על עצמו. במצבים אלו עשויה להופיע דיסוציאציה על מנת להגן על ה[[נפש]] ולמנוע את האינטגרציה של החוויה הטראומטית (או היבטים מסויימיםמסוימים שלה) אל תוך המודעות{{הערה|[http://www.betipulnet.co.il/lexicon/%D7%93%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%A6%D7%99%D7%94/ דיסוציאציה], בלקסיקון הפסיכולוגי טיפולנט}}. כאשר השימוש במנגנון זה הופך לדפוס קבוע לאורך זמן, התגובה הדיסוציאטיבית עלולה להפוך ל[[הפרעה דיסוציאטיבית]]{{הערה|[http://www.macom.org.il/dissociation.asp ספקטרום ההפרעות הדיסוציאטיביות: סקירה של אבחון וטיפול]}} - כלומר למצב בו הדיסוציאציה הופכת ל[[פתולוגיה]], מופיעה במצבים שאינם טראומטיים בפני עצמם אלא מזכירים מימדיםממדים כלשהם של החוויה הטראומטית, ואינה תורמת עוד להגנה על הנפש כי אם פוגמת ב[[איכות חיים|איכות החיים]] ולעתים אף יוצרת סכנת חיים{{הערה|שם=ענת גור}}.
 
ממצאים מחקריים מצביעים על כך ש-90% מהאנשים הסובלים מהפרעות דיסוציאטיביות דיווחו על היסטוריה טראומטית, וכן על כך שככל שעוצמת הטראומה גבוהה יותר מופיעות יותר תופעות ניתוק. הפרעות אלו שכיחות במיוחד בקרב אנשים שהיו קורבנות ל[[התעללות מינית בילדים|ניצול מיני בילדות המוקדמת]]{{הערה|שם=זומר|1=[[אלי זומר]], [http://www.tdil.org/index.php?option=com_content&view=article&id=62:2009-08-22-18-39-45&catid=1:articles&Itemid=4 טראומות ילדות והפרעות ניתוק]}}.