לימודי מוגבלות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה תגית: עריכה ממכשיר נייד |
תבנית עריכה וקצת ויקיזציה. חבל שכל הערכים שנכתבו במסגרת הקורס הושארו ללא השלמת עריכה וויקיזציה |
||
שורה 1:
{{עריכה}}
'''לימודי מוגבלות''' ב[[אקדמיה]] הם לימודים בינתחומיים, אשר החלו להתפתח בשנות ה-70 של המאה הקודמת כדי לבקר באופן ממוקד ומאורגן את ההמשגה הצרה, הלא מותאמת והלא מדויקת של [[מוגבלות]], ששלטה עד אז במחקר האקדמי. הביקורת אתגרה, מעל הכל, את [[המודל הרפואי#המודל הרפואי למוגבלות|המודל הרפואי]], המניח שמוגבלות היא קודם כל קטגוריה רפואית. לימודי המוגבלות סירבו לקבל את ההגדרה הרפואית של מוגבלות, שהניחה שמוגבלות היא קודם כל [[לקות]] פיזית של פרט, וכן שהמוקד מצוי באינדיבידואל- באדם עם הלקות (לינטון, 1998, אוליבר, 2004).
המושג '''[[מוגבלות]]''' נמצא יותר ויותר
שורה 10 ⟵ 11:
==לימודי מוגבלות באקדמיה==
בתחום האקדמי ישנה צמיחה עולמית של לימודי המוגבלות. בארצות הברית לימודי מוגבלות, כמו גם סוציולוגיה בכלל, הושפעו [[פרגמטיזם|מהפרגמטיזם]]. ניתן לאפיין פרגמטיזם כשיטה בה המשמעות של מושג נקבעת דרך התוצאות, הניסיונות או הפרקטיקה של היישום שלו. התמה הפרגמטית של מחקרים בהם התוצאות מייצגות עבודה המעצבת מדיניות חברתית ופוליטית, משתקפת גם בגישות האיכותניות וההיסטוריות-חברתיות לסוציולוגיה וללימודי מוגבלות. בלימודי מוגבלות
טיצ'קוסקי (2008) מתייחסת לחשיבות קיומה של מסגרת ללימודי מוגבלות באוניברסיטה כמרכיב משמעותי בתוך השיח של האוניברסיטה העוסק במוגבלות ובאמצעותו הנגשת המרחב האקדמי עבור אנשים עם מוגבלות.
שורה 17 ⟵ 18:
מטרת לימודי המוגבלות היא לשנות את התפיסה כי מוגבלות היא לקות ומגבלה של אדם הניתנת לריפוי אך ורק באמצעות טיפול רפואי או שיקום על ידי "מומחים" ונותני שירות נוספים. תוכנית לימודים בלימודי מוגבלות צריכה להציג [[מודל]]ים [[תאוריה|ותאוריות]] הבוחנים גורמים חברתיים, פוליטיים, תרבותיים וכלכליים המגדירים ומבנים מוגבלות ואשר מסייעים להיווצרות תגובות אישיות וקולקטיביות לשונות. בו זמנית, על לימודי מוגבלות לפעול להסרת [[סטיגמה|סטיגמות]] של מחלות, חולי, נכות ובכללן כאלה שלא ניתן להעריך או להסבירן על ידי [[ביולוגיה|הביולוגיה]] [[רפואה|והרפואה]]. לסיום, בצד ההכרה שמחקר רפואי והתערבות רפואית יכולים להיות בעלי תועלת, על לימוד המוגבלות לחקור ולבחון את הקשרים שבין הרפואה ויצירת סטיגמות על מוגבלות.
מרכיב נוסף בתכניות של לימודי מוגבלות הוא בחינה של תפיסות, [[פוליטיקה]], [[ספרות]], [[תרבות]] [[היסטוריה|והיסטוריה]], ברמה לאומית ובינלאומית, מתוך מטרה לאפשר כניסה של רעיונות עכשוויים על מוגבלות בהקשר הרחב ביותר האפשרי.
לימודי מוגבלות צריכים לעודד באופן פעיל השתתפות של סטודנטים וסגל עם מוגבלות ולהבטיח הנגשה מתאימה, פיזית ואינטלקטואלית.
כחלק מסדר העדיפויות של לימודי מוגבלות עליהם לקדם השתתפותם של אנשים עם מוגבלות בתפקידי הנהגה ובאותה עת, חשוב ליצור אוירה בה כל מי שעמדותיו תואמות את תפיסת לימודי המוגבלות יוכל לקחת חלק, בין אם הוא בעל מוגבלות או ללא מוגבלות.
שורה 38 ⟵ 39:
אלברכט (2003) טוען כי לימודי מוגבלות צריכים לחקור את ההיסטוריה של מוגבלות ולהתפתח לפרספקטיבות ומחקר מעבר לגבולות ולדיסציפלינות על מנת לרכוש בגרות כדיסציפלינה ולהדגים כיצד תאוריה ומחקר יכולים ליצור שינוי בפרקטיקה.
==לקריאה נוספת==
* Albrecht,G.L. (2003). American Pragmatism, Sociology and the Development of Disability Studies. Heilpadagogik Di Fachzeitscchrift im Internet Online (pp. 23-50).▼
* (Linton, S. (1998). Claiming Disability: Knowledge and Identity, New York and London: New York University Press, Chapters 1 and 2 (pp. 1-33▼
* Oliver, M. (2004). The social model in action: if I had a hammer. In: Barnes, C. & Mercer, G. (eds.). Implementing the social model of disability: Theory and research.(pp. 18-31). Leeds: The Disability Press▼
.Titchkosky, T. (2008) “To pee or not to pee?” Ordinary talk about extraordinary exclusions in a university environment. Canadian Journal of Sociology, 33 (1), 37 -60.▼
* Guidelines for Disability Studies Programs - Society for Disability Studies Society for Disability Studies". Disstudies.org. Retrieved 2012-10-01.▼
==קישורים חיצוניים==
*
*[http://www.dsq-sds.org/ אתר כתב העת Disability Studies Quarterly] {{אנגלית}}
*http://www.disstudies.org/▼
*http://www.cil4u.org/disability.asp▼
*http://www.moital.gov.il/NR/rdonlyres/8492B041-121E-479A-B8D2-BE1B97B3BD66/0/KolKoreDisabilityStudies.pdf▼
▲http://www.disstudies.org/
▲http://www.cil4u.org/disability.asp
▲http://www.moital.gov.il/NR/rdonlyres/8492B041-121E-479A-B8D2-BE1B97B3BD66/0/KolKoreDisabilityStudies.pdf
▲* Albrecht,G.L. (2003). American Pragmatism, Sociology and the Development of Disability Studies. Heilpadagogik Di Fachzeitscchrift im Internet Online (pp. 23-50).
▲* (Linton, S. (1998). Claiming Disability: Knowledge and Identity, New York and London: New York University Press, Chapters 1 and 2 (pp. 1-33
▲* Oliver, M. (2004). The social model in action: if I had a hammer. In: Barnes, C. & Mercer, G. (eds.). Implementing the social model of disability: Theory and research.(pp. 18-31). Leeds: The Disability Press
▲.Titchkosky, T. (2008) “To pee or not to pee?” Ordinary talk about extraordinary exclusions in a university environment. Canadian Journal of Sociology, 33 (1), 37 -60.
▲* Guidelines for Disability Studies Programs - Society for Disability Studies Society for Disability Studies". Disstudies.org. Retrieved 2012-10-01.
[[קטגוריה:עבודה סוציאלית]]
| |||