הבדלים בין גרסאות בדף "הגנה מרחבית"

נוספו 38 בתים ,  לפני 7 שנים
מ
בוט החלפות: \1יישובים, \1יישוב\2, תל אביב, שריון, ביטחו\1
מ (בוט החלפות: \1יישובים, \1יישוב\2, תל אביב, שריון, ביטחו\1)
 
== מבנה מערכת ההגנה מרחבית ==
מבחינה ארגונית כפופה ההגנה המרחבית ל[[פיקוד מרחבי|פיקוד המרחבי]]. לכל פיקוד יש מפקדת הגנה מרחבית. באחת ממחלקות האגף ה[[מטה הכללי]] מצוי קצין הגנה מרחבית, המתאם את הפעולות בתחום זה. החלוקה המשנית של ההגנה המרחבית היא: המחוז, במקרה שעיר גדולה נמצאת בתחומו. באזורים כפריים החלוקה היא לגושים ולחבלים, עם מפקדה בראשם. המחוז, או הגוש, מקיימים את המגעים עם מפקדות [[הג"א]] וה[[משטרה]] באזוריהם. הם גם אחראים לארגון ולאימון הכוחות העומדים תחת פיקודם. מלבד הישוביםהיישובים הנמצאים בתחומם, יקבלו כוחות נוספים במקרה של מלחמה. החבל מתפצל לאזורים, וכל ישוב כפרי מוגדר כאזור. בימי רגיעה מטפל בענייני הביטחון השוטף באזור רכז ביטחון. בעת מלחמה עובר הפיקוד על האזור למפקד אזור.{{הערה|זאב שיף ואיתן הבר, '''לקסיקון לבטחוןלביטחון ישראל''', עמ' 158.}}
 
== תפקידי ההגנה מרחבית ==
למערך ההגנה המרחבית יש תפקידים הן במלחמה הן בביטחון השוטף. תפקידה העיקרי של ההגנה המרחבית בעת מלחמה הוא במגננה. מערך ההגנה המרחבית הבנוי ללחימה במצבים של ניתוק מאפשר לכוחות צה"ל שפטורים מהגנה על היישובים לפנות כוחות למתקפה על מנת שיוכלו להתפנות להתקפה על האויב. כמו כן, יישוב הכלול במערך ההגנה המרחבית מאלץ את האויב להקצות כוחות לכיתורו של היישוב, דבר הפוגע במאמץ המלחמתי שלו.{{הערה|דני נוי, "ההגנה המרחבית בבטחוןבביטחון הלאומי", עמ' 251.}}
 
כמו כן, ציוד הישוביםהיישובים והאזורים בכלי נשק מתאימים מאפשר לישובליישוב או לאזור לבלום לזמן מסוים את ההתקדמות של האויב המצויד ב[[שריון]] וב[[ארטילריה]] ולשבור את תנופת מתקפתו. קיומם של הישוביםהיישובים על צירי הפריצה של האויב מהווה סיכון והטרדה למערך ה[[לוגיסטיקה|לוגיסטי]] שלו ויכול לסכן את עצמת המתקפה ואולי גם את המשכה.{{הערה|דני נוי, "ההגנה המרחבית בבטחוןבביטחון הלאומי", עמ' 252.}}
 
מציאותם של אנשי ההגנה המרחבית דרך קבע בגזרה והכרתם את השטח הכרות מעמיקה עושה אותם גורם [[מודיעין צבאי|מודיעיני]] אמין ויעיל. סיורים ותצפיות המבוצעים על ידי אנשי ההגנה המרחבית יכולים לספק לדרגים השונים של המודיעין מידע חיוני לפעולות יזומות על ידי צה"ל.{{הערה|דני נוי, "ההגנה המרחבית בבטחוןבביטחון הלאומי", עמ' 252.}}
 
תרומה אחרת של ההגנה המרחבית למאמץ המלחמתי היא במיקסום מצאי כוח האדם והאמצעים הלוגיסטיים ביישובים. כמו כן הגשמת העיקרון של מלחמה עיקשת על כל יישוב ואי-פינוי לוחמים יש חשיבות רבה מבחינת המוראל.{{הערה|דני נוי, "ההגנה המרחבית בבטחוןבביטחון הלאומי", עמ' 252.}}
 
מבחינת [[ביטחון שוטף]], קיומם של יישובים מבוצרים, מאומנים ומצוידים על קו הגבול מכבידים על פעילותם של [[מסתננים]]. כמו כן, נוכחות, פעילות ותנועה של מתיישבים בגבולות הם תצפיות ופטרולים מנקודת ראות מודיעינית וביטחונית בעלות ערך רב כאמצעי התרעה המונע הפתעות.{{הערה|דני נוי, "ההגנה המרחבית בבטחוןבביטחון הלאומי", עמ' 254-253.}}
 
== רקע היסטורי ==
ההגנה המרחבית הוקמה על סמך לקחי [[מלחמת העצמאות]], שבה מילאו ישוביםיישובים תפקיד חשוב בבלימת האויב. ישוביםיישובים נהפכו למעוזים ומרכזים שמהם בוצעו פעולות הטרדה נגד האויב. אחרי המלחמה קיבלה ההגנה המרחבית תנופה ואורגנה בגושים. הוחלט על סתימת אזורים ריקים בישוביםביישובים חדשים, אם אי אפשר להקים במקום [[היאחזות נח"ל|היאחזויות]] צבאיות ולצרפן להגנה המרחבית. הישוביםהיישובים חולקו לסוגים שונים בהתאם לקרבתם לגבול. לפי חלוקה זו הוקצו להם כלי נשק והוצבו בהם יחידות [[נח"ל]]. התפיסה הצבאית של [[צה"ל]] לגבי ההגנה המרחבית, כי על מערכת זו לבלום את האויב הפולש בשיתוף עם היחידות הסדירות, עד התארגנות יחידות המילואים. מערכת ההגנה המרחבית היא שתעניק לישראל עומק אלטרנטיבי במקום העומק הגאוגרפי שהיא חסרה אותו. בעתות רגיעה תקיים את הביטחון השוטף באזורה, ותחסוך בכך לצה"ל הוצאות רבות ותאפשר לו להתרכז באימונים והתכוננות למשימות התקפיות.{{הערה|זאב שיף ואיתן הבר, '''לקסיקון לבטחוןלביטחון ישראל''', עמ' 158.}}
 
בתקופת כהונתו של [[משה דיין]] כרמטכ"ל מראשית 1954, ירדה התמיכה של צה"ל בתקציב ההגנה המרחבית. דיין הגדיר שתפקיד היישובים שמירה על יישוביהם ואילו הצבא והמשטרה אחראים על שמירת הגבול. דיין הוביל את מדיניות פעולות התגמול ודחה את טענות נציגי ההתיישבות על קיבול ההגנה המרחבית. הוא הדגיש שמערך ההגמ"ר מחוזק בנשק קל ובנשק אנטי טנק, ואילו תקציבי הגידור והביצורים מוטלים על הסוכנת היהודית ולא על הצבא. בימיו חולקה המדינה ל-14 גושים, וההגנה המרחבית מנתה 108 קצינים ו-459 חיילים.{{הערה|זאב דרורי, "התנועה הקיבוצית כאליטה מגויסת", '''הקיבוץ: מאה השנים הראשונות''',ירושלים, עמ' 87.}}
 
[[מבצע סיני]] הסתיים בהצלחה והמעיט בחשיבות והצרכים ההגנתיים. בדיון במטכ"ל ב-1960 הביעו חלק מהמשתתפים דעות המפקפקות בחיוניות ההגנה המרחבית, ומטילות ספק בתפקידם הביטחוני של ישובי הספר. צה"ל הגדיל את [[חיל השיריוןהשריון הישראלי|כוחותיו המשוריינים]] ואת [[חיל האוויר הישראלי]], ושם את הדגש על לוחמה התקפית ולא הגנתית.{{הערה|אורי אולניק, '''ההגנה המרחבית''', עמ' 13}}
 
בעקבות [[מלחמת ששת הימים]] גברה ההזנחה רבה בתפישת ההגנה המרחבית. הגורמים לכך היו הישגי המלחמה אשר הביאו להגדלה טריטוריאלית והושג עומק אסטרטגי יחסי ומרחבי הגנה. גורם נוסף היה שקווי ההגנה הפכו להיות נוחים יותר. מלבד זאת התעצם צה"ל ובמיוחד בכוחות שריון ניידים. התבססה הקונספציה של העברת המלחמה לשטח האויב. התעצמות צבאות ערב בשריון הקטינו את המשקל הסגולי של היישוב כמעוז להגנה המבוסס על חיל רגלים. הוכח שאי טיפוחו של ההגנה המרחבית לא הביא נזק ואפילו נחסך כוח, מאמצים ומשאבים. פריסת צה"ל בגבולות והיתרונות המוענקים על ידי שטח וכן דלילות היישובים והתושבים שינו את משקל ההגנה המרחבית כגורם הגנתי צבאי.{{הערה|דני נוי, "ההגנה המרחבית בבטחוןבביטחון הלאומי", עמ' 249.}}
 
הייתה זו [[מלחמת יום הכיפורים]] שהביאה לתמורה בחשיבה הצבאית על חשיבותה של ההגנה המרחבית. האפשרות של מכה ראשונה על ידי האויב ולחימה בשטחי ישראל העלו שוב את הצורך במערך הגנתי שיוכל להתארגן במהירות מרבית ולעכב לפחות זמנית את התקדמות צבאות האויב. יישובים מבוצרים, מאומנים ומצוידים ברמת הגולן יכולים היו אולי לסייע עד להתארגנות הצב למגננה והתקפות נגד. הלקחים הופקו והתפיסה של ההגנה המרחבית חזרה לתפוש מקומה הנאות במחשב הצבאית שלאחר מלחמת יום הכיפורים. אולם היו גם כאלה שטענו שהיישובים ב[[רמת הגולן]] היוו נטל ביטחוני והפריעו במהלך הלחימה ועל כן פונו.{{הערה|דני נוי, "ההגנה המרחבית בבטחוןבביטחון הלאומי", עמ' 249.}}
 
באוגוסט 1977 הוחלט לאחד את מחלקת ההגמ"ר (ההגנה המרחבית)- שהייתה כפופה לאג"מ/ מטכ"ל- עם מפקדת ראש [[הג"א]] (התגוננות אזרחית). איחוד זה הביא להקמת מפקדת קצין חיל ראשי להג"א והגמ"ר - המכונה מקחל"ר.{{הערה|אתר [[פיקוד העורף]], http://www.oref.org.il/1045-he/Pakar.aspx}}
 
==לקריאה נוספת==
* [[יגאל אלון]], '''מסך של חול''', תל- אביב, 1959.
* יגאל אלון, '''כלים שלובים''', תל- אביב, 1980.
* [[ישראל בר]], '''במעגל בעיות הביטחון''', תל- אביב, 1957.
* דני נוי, "ההגנה המרחבית בביטחון הלאומי", '''מבפנים''', ל"ט, 3, דצמבר 1977, עמ' 255-243.
* גבי שריג, '''בטחוןביטחון שוטף (צה"ל) בפיקוד הצפון 1967-1949''', קצרין, 1987/8.
* גבי שריג, '''גדות של גשרי הירדן 1967-1949''', קצרין, 1985/6.
* שושנה שטיפטל, '''ההתיישבות הביטחונית בזיקה למלחמת העצמאות: נובמבר 1947 - יולי 1949''', תל- אביב, 1992.
* [[זאב דרורי]], '''אוטופיה במדים: תרומת צה"ל להתיישבות, לקליטת העלייה ולחינוך בראשית ימי המדינה''', ירושלים, 2000.
* זאב דרורי, "התנועה הקיבוצית כאליטה מגויסת", '''הקיבוץ: מאה השנים הראשונות''',ירושלים, עמ' 102-81.
* [[מרדכי גור]], "הגנה מרחבית", '''דפי אלעזר''', 3, 1981.
* [[ישראל גלילי]], "התיישבות וביטחון", '''דפי אלעזר''', 3, 1981.
* '''היש תמורות בתפקידו הביטחוני של הקיבוץ? : מקראה סימפוזיונית''', תל- אביב, 1974.
* '''הנועד תפקיד בטחוניביטחוני לקיבוצים ולהתיישבות בגבולות המדינה? יום עיון על הנושא''', חיפה, 1978.
* '''התיישבות וגבולות מדינת ישראל''', ימי עיון בפרשיות היסטוריות ובעיות יסוד, 13, 1975.
* [[רחבעם זאבי]], '''תפקיד ההתיישבות בהבטחת הגבולות ובשמירת הריבונות ממלחמת ששת הימים ואילך''', '''דפי אלעזר''', 3, 1981.
* [[זאב צור]], '''התיישבות וגבולות מדינה''', מרחביה, 1980.
* אורי אולניק, '''ההגנה המרחבית''', עבודת גמר מוגשת למשרד החינוך, ינואר 1981.
* [[זאב שיף]] ו[[איתן הבר]], '''לקסיקון לבטחוןלביטחון ישראל''', תל- אביב, 1976.
* [[משה כרמל]], "ההתיישבות במערכות ישראל", '''מבפנים''', ל"ו, 2-1, מרץ 1974.
* צבי רענן (עורך), '''צבא ומלחמה בישראל ובעמים''', תל- אביב, 1955.
* עמירם אורן, '''שטחים מגויסים''', 2009.
* יוסי כהן, "הגמ"ר חלק מהצבא הסדיר", '''העורף''', אפריל-מאי 1980.