סנקילוטים – הבדלי גרסאות

היחס לסנקילוטים משתנה לפי הגישה ה[[היסטוריוגרפיה|היסטוריוגרפית]]. אנשי הגישה ה[[מרקסיזם|מרקסיסטית]] והמסורת הקלאסית מ[[אלכסיס דה טוקוויל]], [[ז'אן ז'ורס]] ו[[ז'ורז' לפברה]] ועד [[אלבר סובול]] ו[[אריק הובסבאום]] נוטים לתארם כמעמד בעל חשיבות ואפיון ייחודי וכליבה של המהפכה (בצד, ואף יותר מן ה[[בורגנות]]) ואף כסוג של [[פרולטריון]] מוקדם בעל תודעה מעמדית שפעל מתוך אמונה באידאלים של [[חירות, שוויון, אחווה]]. לעומתם, היסטוריונים מבקרי המהפכה מ[[אדמונד ברק]] ועד ל[[היסטוריוגרפיה רביזיוניסטיתרוויזיוניסטית|היסטוריונים רביזיוניסטיםרוויזיוניסטים]] כ[[פרנסואה פירה]] מתארים את הסנקילוטים כאספסוף מוסת, נבער ונפשע שמניעיו שינאה וקנאה בבני מעמדות האצולה וההון ורצון לנקום בהם ולהחליפם. הסנקילוטים, לטענת הביקורת, נוצלו על ידי ראשי המהפכה הבורגנים כ[[בשר תותחים]]{{הערה|1={{cite book|author=Paul R. Hanson|title=Contesting the French Revolution|url=http://books.google.com/books?id=dsCf8Q0xqO4C&pg=PA95|date= 2009|publisher=John Wiley|pages=95–96}}}}.

* [[ולטר מרקוב]], סאנקילוטים ויעקובינים, בתוך: [[אלי בר-נביא]] ו[[משה צוקרמן]] (עורכים), '''בשם החירות והשיוויוןוהשוויון''', [[מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי]] תש"ן עמ' 223-233