אצירת שתן – הבדלי גרסאות

אצירת שתן מוחלטת הינה מצב חירום רפואי, היות ושלפוחיתששלפוחית השתן עלולה להתנפח למימדיםלממדים עצומים וואף להיקרע במידה ולא ניתן טיפול בזמן. במידה והשלפוחית מתרחבת נגרמים כאבים, ושתן עלול לחזור חזרה אחורה במעלה השופכנים עצמם ל[[כליה|כליות]], ולגרום להידרונפרוזיס, זיהום כלייתי ו[[אי ספיקת כליות]]. אדם הסובל מאצירת שתן חייב לפנות לטיפול רפואי מיידי.

פגיעה בשלפוחית השתן עצמה (בעיה בספינקטר של שלפוחית השתן או בשריר הדטרוסור, בעיות עצביות כגון שלפוחית נוירוגנית לאור פגיעה בעצבי האגן, [[תסמונת זנב הסוס]], נגע או גידול במסילה קורטיקולית או הפרעה באיזורבאזור השולט על מרכז הריקון במוח, מחלות עם הפרעה במיאלין וכן מחלת פרקינסון, הצטלקות של צוואר השלפוחית- לעיתיםלעתים לאחר שימוש חוזר ונשנה בקתטר או פרוצדורות פולשניות כגון ציסטוסקופיה).

אבחנת הסיבה לאצירת השתן יכולה להיעשות על ידי מבחני זרימת שתן- urine flow tests. באולטראסאונד המתבצע לרוב כשלב ראשוני בהליך האבחון, ניתן לזהות פתולוגיות שונות כגון הפרעה בזרימה וכמות שתן גדולה הנותרת בשלפוחית לאחר השתנה- שארית הגדולה מ-50 מיליליטר של שתן בשלפוחית השתן לאחר השתנה מצביעה על כמות שארית גדולה יחסית ומעמידה את החולה בסיכון לזיהומי שתן חוזרים. יש לבדוק תפקודי כליות וקראטינין כדרך למדוד האם קיים נזק לכליות כתוצאה מאצירת השתן. לעיתיםלעתים יש צורך בביצוע ציסטוסקופיה כדי לשלול חסימה בדרכי השתן.

הטיפול באצירת שתן חריפה כולל השמת קטטר שתן, סטנט בפרוסטטה או ציסטוסטום-צינור המנקז שתן ישירות משלפוחית השתן, במקרים בהם לא ניתן לנקז שתן באמצעות קטטר. לטווח הארוך הטיפול עצמו תלוי בסיבה שהביאה לאצירת שתן. כך למשל אצירת שתן כתוצאה מערמונית מוגדלת יכולה להיות מטופלת על ידי טיפול תרופתי או ניתוחי להסרת הערמונית, ולעיתיםולעתים צנתור לסירוגין באופן עצמאי על ידי החולה באמצעות קתטר.