המושבה הגרמנית (חיפה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏עריכת הפתיח: קישורים פנימיים
מ ←‏היסטוריה: הרחבה, קישורים פנימיים
שורה 15:
הטמפלרים תכננו את המושבה שבנו בדקדקנות, והחלו לבנות ולפתח אותה בפרט ואת העיר חיפה בכלל, באמצעות הקמת [[תעשייה]] מקומית חלוצית ותוך שימוש ב[[כרכרה|כרכרות]] להובלת סחורות ונוסעים (קודם להגעת הטמפלרים לארץ נעשה המעבר בין ערי הארץ בשיירות). הטמפלרים ייסדו קווי נוסעים של [[תחבורה ציבורית]] ל[[יפו]], ל[[עכו]] ול[[נצרת]], ובכך איפשרו למעשה לראשונה מעבר מסודר של [[דואר]] בין הערים. הכרכרות היו עגלות שחלקיהן יובאו מ[[אמריקה]] והורכבו במושבה הגרמנית. הן היו דו-מושביות ומוצלות, ונרתמו לשלושה [[סוס]]ים. במשך הזמן נרכשו הכרכרות על ידי תושבים [[ערבים]] מחיפה, שקראו להן "חנאטיר" והפעילו את שירות ההסעה מ[[כיכר חמרה]]{{הערה|אלי לירן, '''כיכר חמרה כבבואה להתפתחות התחבורה הציבורית בחיפה בשנים 1920–1950''', חיפה - בטאון [[העמותה לתולדות חיפה]], גיליון 6, אוקטובר 2008, עמ' 17.}}.
 
בתחילת דרכם ניסו הטמפלרים להתפרנס מה[[חקלאות]], כפי שעשו בגרמניה, תוך שימוש בשיטות חקלאיות אירופאיות מודרניות. כחלק מהעיסוק בחקלאות הם בנו טחנות רוח, אולםאחת מהם, [[טחנת הרוח הטמפלרית]], מחוץ לגבולות המושבה. לאחר אזזמן התברר להם כי החקלאים המקומיים הערביים, שקינאו בשיטותיהם החקלאיות, החדשניות לאותה תקופה, נוהגים לגנוב ולהרוס את יבוליהם ואף להצית את שדותיהם. הטמפלרים נטשו את החקלאות והחלו לעסוק בתעשייה וב[[תיירות]], בנו [[בית מלון|בתי מלון]] מודרניים ובתי מלאכה [[מכניקה|מכניים]] וכן בית חרושת לייצור [[סבון]] מ[[שמן זית]].
 
המושבה הטמפלרית הייתה למעשה עיירה גרמנית מודרנית – ישות יוצאת דופן בתוך סביבה שהייתה אזור שומם יחסית בקצה [[האימפריה העות'מאנית]]. העיר חיפה של אותה עת הייתה עיירה קטנה מוקפת [[חומה]]. במושבה היה [[רופא]] - מהיחידים בכל האזור, וכן [[הנדסת בניין|מהנדס בניין]], יחיד באזור.