שלמה שפאן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ז
שורה 15:
לצד עבודתו המקצועית עסק שפאן בתרגום וב[[יצירה]] ספרותית. במיוחד נודעו תרגומי המופת שלו ל[[שירה]] ול[[ספרות יוונית עתיקה]], כולל [[משלי אזופוס]]. תרגומיו אלו היו לראשונה ב[[הטעמה]] ה[[דקדוק]]ית הנכונה של [[משקל (שירה)|משקל]] ההקסאמטר, דבר שלא נעשה על ידי מתרגמים קודמים מ[[יוונית עתיקה]], ובהם [[שאול טשרניחובסקי]]. בשנת תש"ח הופיע תרגומו למחזה "יציאת מצרים" של המחזאי ה[[הלניזם|הלניסטי]] [[יחזקאל הטראגיקן]]. בשנת [[תש"ט]]-[[1949]] זכה ב[[פרס טשרניחובסקי]] עבור תרגומו "ה[[הימנונים הומריים|ההמנונות ההומריים]]" (תש"ו).{{הערה|{{דבר||פרס טשרניחובסקי לתרגומי־מופת: לש. מלצר, ש. שפאן, י. קופילביץ וד. מרכוס|1948/10/22|00104}}.}} בשנת [[תשט"ז]]-[[1956]] זכה בפרס בשנית, על תרגומו ל[[הסיודוס]].{{הערה|{{מעריב||פרס טשרניחובסקי לשמעוני ושפאן|1956/12/02|00311}}.}}
 
ספרי הסיפורים שכתב, בהם ספרו "בדרך מבית המחזה", התאפיינו בעדינות ובעתירה להבנה אנושית. כמו כן כתב [[מסה (חיבור עיוני)|מסות]] ומחקרים על [[ספרות עברית]] וכללית, בעיקר על [[ספרות יוון העתיקה]] והספרות היוונית-יהודית. בשנת [[תש"ה]] הוציא יחד עם [[יעקב בקר]] את "מבחר המסה העברית", שהיה בין הטובים בתחומו.
 
בנוסף חיבר שירים, בהם "שיר הילדים הפליטים" ו"שיר הנוטעים", ונהג לחתום עליהם ב[[אנאגרמה]] של שמו - "ש. נפש".{{הערה|{{זמרשת|מספר=865|שם=שלמה שפאן}}.}} שיריו היו [[שירה לירית|לירי]]ים מאוד, בהירים ופשוטים, ונטו ל[[רגשנות]].