שלמה שפאן – הבדלי גרסאות

לצד עבודתו המקצועית עסק שפאן בתרגום וב[[יצירה]] ספרותית. במיוחד נודעו תרגומי המופת שלו ל[[שירה]] ול[[ספרות יוונית עתיקה]], כולל [[משלי אזופוס]]. תרגומיו אלו היו לראשונה ב[[הטעמה]] ה[[דקדוק]]ית הנכונה של [[משקל (שירה)|משקל]] ההקסאמטר, דבר שלא נעשה על ידי מתרגמים קודמים מ[[יוונית עתיקה]], ובהם [[שאול טשרניחובסקי]]. בשנת תש"ח הופיע תרגומו למחזה "יציאת מצרים" של המחזאי ה[[הלניזם|הלניסטי]] [[יחזקאל הטראגיקן]]. בשנת [[תש"ט]]-[[1949]] זכה ב[[פרס טשרניחובסקי]] עבור תרגומו "ה[[הימנונים הומריים|ההמנונות ההומריים]]" (תש"ו).{{הערה|{{דבר||פרס טשרניחובסקי לתרגומי־מופת: לש. מלצר, ש. שפאן, י. קופילביץ וד. מרכוס|1948/10/22|00104}}.}} בשנת [[תשט"ז]]-[[1956]] זכה בפרס בשנית, על תרגומו ל[[הסיודוס]].{{הערה|{{מעריב||פרס טשרניחובסקי לשמעוני ושפאן|1956/12/02|00311}}.}}

 

 

בנוסף חיבר שירים, בהם "שיר הילדים הפליטים" ו"שיר הנוטעים", ונהג לחתום עליהם ב[[אנאגרמה]] של שמו - "ש. נפש".{{הערה|{{זמרשת|מספר=865|שם=שלמה שפאן}}.}} שיריו היו [[שירה לירית|לירי]]ים מאוד, בהירים ופשוטים, ונטו ל[[רגשנות]].