פרנק ויילד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שלומית קדם (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
שורה 7:
לבסוף עקרה משפחת ויילד את משכנה לברדפורדשייר. אבי המשפחה מונה ללבלר קרן הצדקה הכנסייתית ופרנק למד בבדפורד. בשנת 1889, בן 16, התגייס ל[[צי הסוחר]] וקיבל הכשרה ראשונית בשיוט בספינת המפרשים "סובארון". בצי הסוחר עלה לדרגת קצין שני. בשנת 1900, בגיל 26, התגייס ל[[הצי המלכותי|צי המלכותי]]. מפקד תושבים לשנת 1901 מלמד, שבזמן זה שירת כחובל כשיר באונייה אדינבורו, שעגנה בנמל שירנז.
==חקר אנטארקטיקה==
[[File:TheSouthernParty.jpg|thumb|פרנק ויילד (משמאל) ליד שקלטון]]
פרנק ויילד השתתף במשלחות הבאות לאנטארקטיקה:
* בשנת 1901 היה חבר בצוות של [[רוברט פלקון סקוט]] בתפקיד מלח כשיר על סיפון ב[[דיסקברי]]. יחד עמו שירת בצוות [[ארנסט שקלטון]], שהיה אז סג"מ.
* הוא שירת עם שקלטון ב[[משלחת נמרוד]], בשנים 1909-1908, והיה חבר בצוות שחצה את [[חומת רוס]] ואת [[קרחון ברדמור]] בקו רוחב 88º23’ דרום, הישג שיא לאותו זמן.
* ב-1911 הצטרף ל[[משלחת אורורה]] של [[דגלאס מוסון]] על האונייה "אורורה", והיה ממונה על הבסיס המערבי על [[מדף הקרח שקלטון]].
* ויילד שירת כסגנו של שקלטון ב[[המשלחת הטראנס-אנטארקטית האימפריאלית|משלחת הטראנס-אנטארקטית האימפריאלית]] בשנים 1916-1914.
* ויילד היה סגן המפקד ב[[משלחת שקלטון-רווט]] (1922-1921).
כסגנו של שקלטון במשלחת הטראנס-אנטארקטית האמפריאלית, נשאר ויילד כממונה על 21 אנשים על [[אי הפיל]] הנידח, כששקלטון ועוד חמישה מאנשיו הפליגו בסירת הצלה להזעיק עזרת מחלצים במסע הרואי אל [[ג'ורג'יה הדרומית]]. מ-24 באפריל עד 30 באוגוסט 1916 המתינו ויילד ואנשיו על אי הפיל, מקיימים את נפשם בקושי רב על תזונה של [[כלב ים|כלבי ים]], [[פינגווין|פינגווינים]] ו[[אצה|אצות]]. לבסוף הגיע שקלטון לחלץ אותם על סיפון הספינה ה[[צ'ילי|צ'יליאנית]] "ילכו". "פוינט ויילד" על אי הפיל נקראת על שם פרנק ויילד, ובה יד זיכרון להנצחת הקפטיין הצ'יליאני [[לואיס פארדו]], שהציל את ויילד ואנשיו.
עם שובו ל[[הממלכה המאוחדת|ממלכה המאוחדת]] ב-1916, התנדב ויילד לשירות ב[[מלחמת העולם הראשונה]] וקיבל דרגת לייטננט זמני בכוח העתודה ההתנדבותי של [[הצי המלכותי]]. אחרי קורס ב[[רוסית]], מונה ויילד לקצין תובלה של הצי המלכותי ב[[ארנכנגלסק]], שם פיקח על אמצעי לחימה שהגיעו במהלך המעורבות של [[בעלות הברית]] ב[[רוסיה]]. אחרי המלחמה נסע ויילד ל[[דרום אפריקה]], שם ניהל חוה ב[[ניאזאלנד]] עם [[פרנסיס ביקרטון]] ו[[ג'יימס מקאילרוי]], עמיתים משכבר הימים באנטארקטיקה.
בשנים 1922-1921 היה ויילד סגן מפקד במשלחת שקלטון-רווט, משלחת שלקתה בחסר הן בציוד והן בתוכנית פעולה ברורה, בספינה קטנה בשם "קווסט". ארנסט שקלטון מת ב[[התקף לב]] במהלך המשלחת, ב[[ג'ורג'יה הדרומית]], וויילד קיבל עליו את הפיקוד והשלים את המסע, במאבק כנגד תנאי מזג אוויר קשים בדרכו אל [[אי הפיל]] ולאורך החוף האנטארקטי.
אחיו הצעיר של פרנק, [[ארנסט ויילד]], הלך בדרכו והיה גם הוא לימאי ב[[צי הסוחר]] וחוקר אנטארקטיקה, וקיבל את מדליית הקוטב.
{{מיון רגיל:ויילד, פרנק}}
[[קטגוריה:מגלי ארצות בריטים]]
|