פיוטי הושענות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ {{הלכה}}
מאין תקציר עריכה
שורה 117:
ב[[הושענא רבא]] ישנן שבע הקפות. לפני ההקפה הראשונה (ואך ורק לפניה) אומרים את הקטעים שנאמרים בכל יום (ארחץ בניקיון כפי וכו'). בכל הקפה אומרים את הבתים מן הפיוט הלקוח מסידור רס"ג המתאימים למספר ההקפה (למשל בהקפה הרביעית אומרים את הפיוט "אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה" שהובא לעיל), אלא שבמקום "הושיענו בחגיגת יום אחד" אומרים "הושיענו בהקפת פעם אחת", במקום "הושיענו בחגיגת ימים שנים" אומרים "הושיענו בהקפת פעמים שנים" (בפיוט זה כל המספרים הם בלשון זכר בלבד, בניגוד לדקדוק), וכן הלאה. בהקפה שביעית אומרים "הושיענו בחגיגת ימים שבעה ובהקפת פעמים שבעה".
 
לאחר מכן אומרים בית מן הפיוט "יה איום" שהוא פיוט על סדר שבעת כורתי ברית ([[אברהם]], [[יצחק]], [[משה]], [[אהרון]], [[פינחס]] ([[יוסף]]) ו[[דוד]]). מקור המושג "שבעה כורתי ברית" הוא ב[[מסכת דרך ארץ זוטא]] פרק א'. כל הקפה היא כנגד אחד משבעה כורתי הברית (הקפה ראשונה כנגד אברהם, הקפה שנייה כנגד יצחק וכן הלאה), ובה נאמר הקטע מן הפיוט המתייחס לאותו "כורת ברית". הפזמון החוזר הוא "זכרנו ה' ברצון עמך". מוסיפים גם קטעי [[סליחות]] (בקטעים מהסליחות המתייחסות לכורתי הברית בוחרים רק את הקטעים המתייחסים לאותו "כורת ברית"). במספר קהילות נהוג שכל הקפה נאמרת על ידי אדם ששמו כשם כורת הברית שקשור לאותה הקפה. למשל את ההקפה הראשונה אומר אדם ששמו אברהם, את השנייה אדם ששמו יצחק וכן הלאה. בסיום כל הקפה אומרים פסוק אחד מ[[אנא בכח]].
 
לגבי ההקפה השישית ישנם שלושה מנהגים. לפי המנהג הקדום הסדר של ההקפות היה שונה במקצת: אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרון ודוד. לפי סדר זה פינחס לא נכלל. ה[[מנחם עזריה מפאנו|רמ"ע מפאנו]] הביא את הקטע מ[[מסכת דרך ארץ זוטא]] המתייחס לשבעת כורתי הברית שאינו מזכיר את יוסף כלל אלא רק את אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרון, פינחס ודוד. לפיכך, טוען הרמ"ע מפאנו, יש להזכיר את פינחס ולא את יוסף, ולשם כך הוא חיבר בית נוסף לפיוט "יה איום" המתייחס לפינחס. מכאן התפצלו המנהגים לשנים: יש נוהגים להזכיר בהקפה השישית רק את פינחס כדעת הרמ"ע מפאנו (שכן יוסף אינו משבעת כורתי ברית) ויש נוהגים, כפשרה בין המנהגים, להזכיר גם את יוסף וגם את פינחס (המנהג השני נפוץ יותר).