אלוני ממרא – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ניקוד השם |
מ תיקון קישור לפירושונים |
||
שורה 6:
האתר ראמת אל ח'ליל זוהה כאלוני ממרא ה[[מקרא]]ית, מקום מגוריו של [[אברהם]].{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|יג|יח}}. {{תנ"ך|בראשית|יד|יג}}}} משערים שבמקום הייתה חורשת [[אלון|אלונים]] בנחלתו של אדם בשם [[ענר, אשכול וממרא|ממרא]] שהיה מבעלי בריתו של אברהם במלחמתו נגד מלכי המזרח.{{הערה|ראו {{תנ"ך|בראשית|יד|כד}}. למשמעות השם "אלוני ממרא" ראו גם: {{מדרש|בראשית|מב}}}} לדעת פרופ' [[בנימין מזר]] אין לזהות את אלוני ממרא המקראית באזור רמת אל ח'ליל בשל ריחוקה היחסי מהעיר חברון עצמה ובשל חוסר ממצאים מלפני תקופת הורדוס.{{הערה|בנימין מזר, קריית ארבע היא חברון, בתוך: '''ספר חברון''', הוצאת כתר תש"ל 1970}}
בשל מיקומו של המקום בצומת דרכים חשובות נערך בו בתקופה [[התקופה הרומית בארץ ישראל|הרומית]] ו[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|ביזנטית]] אחד משלושת הירידים הגדולים בארץ ישראל. על פי [[חז"ל]] היריד שכונה "ירידה של בוטנה"{{הערה|בוטנה הוא פרי ה[[אלון]]}} נחשב כמקום אלילי מובהק המשמש ל[[עבודה זרה]] ומשום כך אסרו לסחור בו: {{ציטוטון|שלושה ירידין הן: יריד עזה, יריד עכו, ירידה של בוטנה, והמחוור שבכולן - ירידה של בוטנה}}.{{הערה|{{ירושלמי|עבודה זרה|א|ד|דף ד|עמוד א}}. {{מדרש|בראשית|מז|יב}}}} במקורות אחרים נקרא המקום בשם "בית אילנים".{{הערה|ספרי לדברים שו; ראו גם: [[שמואל קליין]], '''ארץ יהודה''', עמ' 167}} בפי הנוצרים כונה היריד "טרבינתוס אברהם" (=אלת אברהם).{{הערה|1=[[הירונימוס]] בפירושו ל[[ירמיהו]] לא, טו ו[[ספר זכריה]] יא, ד}} היריד המשיך לפעול גם לאחר [[חורבן בית המקדש השני|חורבן בית המקדש השני|חורבן בית המקדש]], ולאחר דיכוי [[מרד בר כוכבא]] נמכרו בו אלפי שבויים יהודים שנשבו על ידי הקיסר [[אדריינוס]].{{הערה|שם}}
במאה ה-4 נבנתה במקום [[כנסייה]] ביזנטית על ידי [[קונסטנטינוס הגדול]] על חורבות המקדש האלילי מהתקופה הרומית. הכנסייה חרבה ב[[התקופה הערבית בארץ ישראל|תקופה המוסלמית]]. ב[[התקופה הצלבנית בארץ ישראל|תקופה הצלבנית]] שכנה במקום מצודה קטנה, ומאז היה המקום חרב.
שורה 16:
==האתר כיום==
[[קובץ:ALONI MAMRE.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אלוני ממרא]]
השרידים הקדומים ביותר הנמצאים
ב-1997, בעקבות [[הסכם חברון]] הועבר האתר יחד עם אתרים עתיקים נוספים לשליטת [[הרשות הפלסטינית]]. על פי ההסכם הייתה אמורה להישמר גישה חופשית של יהודים לאתר, אך בפועל כמעט ולא התאפשר ליהודים לבקר בו.{{הערה|{{ערוץ7||ביקור נדיר באלוני ממרא|210062|11 באוקטובר 2010}}}}
|