ירושלים וסביבותיה מהתקופה הנאוליתית ועד תקופת הברונזה – הבדלי גרסאות

ב[[רמת רחל]] וחפירות נוספות שנערכו בשנת [[2010]] ב[[עמק רפאים]] שבירושלים

<ref>[http://www.antiquities.org.il/Dig_Item_heb.asp?id=1415 מידע לציבור, חפירות בעמק רפאים] אתר רשות העתיקות 2010</ref>

 

באתר רמת רחל שהיקפו נרחב ביותר נמצאו ריכוזים גדולים של כלי צור ונאספו 4073 פרטים שונים מהם 1973 מסותתים. עיקר הממצאים הם של פסולת ושבבים שנותרו לאחר סיתות כלי הצור אך גם נמצאו מספר כלים מוגמרים אותם מגדירים החוקרים כ"נדירים מאד" ופריטים נוספים ועליהם סימני [[פיח]] המעידים על שימוש באש באתר. כלי הצור - 106 במספר ובהם מקרצפים עם קצה עגול, פריטים שנוצרו בשבירה ובהם פריטים עם להב כפול, נקרים, מקדחים ולהבים. החוקרים משערים כי האתר שימש כמפעל סיתות לכלי [[צור (סלע)|אבן צור]]. עוד במהלך סקירת ממצאי החפירה הגיעו החופרים למסקנה כי כלי צור שנמצאו ברמת רחל דומים מאד לכלי הצור שנמצאו באזור עמק רפאים בירושלים בשנת 1962. חיזוק לכך נמצא בחפירות שנערכו בשנת 2010 בסמוך ל[[מסילת הרכבת לירושלים]] במקום בו אמורה לקום טיילת. בתוך שכבה עבה של אדמת סחף ובה אבני צור נמצאה כמות גדולה של פסולת ייצור והרבה אבני יד בגדלים שונים - הזהים לכלים מרמת רחל. בראיון שנתן ד"ר עומרי ברזילי מ[[רשות העתיקות]] לעיתון [[הארץ]] <ref>{{הארץ|ניר חסון|הצוהר לימים שבמושבה הגרמנית בירושלים התהלכו פילים ואריות|1168496|12 במאי 2010}} </ref> הוא מספר כי הצור שחלקו עובד באזור רמת רחל נסחף במורד ערוץ הנחל לאזור הידוע היום כעמק רפאים ואף מערבה, מסקנה מתבקשת מכך היא שכמות הגשמים וזרימת מי הנגר בתקופת האבן התחתונה הייתה עזה ביותר, הזרם היה חזק מספיק להניע ולסחוף אבנים גדולות יחסית למרחקים ניכרים. ד"ר ברזילי מתאר את קבוצת ההומינינים על רקע הרי ירושלים שהיו מכוסים בצמחיה צפופה ששימשה מרחב מחיה לחיות רבות ובהן חיות טרף - [[פיל|פילים]] ו[[אריה|אריות]]. קבוצת הציידים-לקטים נדדו בחיפוש של מחסה ומזון במסלול קבוע ובו גם מפעל הסיתות לכלים ששימשו לצייד ולעיבוד בשר הציד.