הסתדרות הפועלים החקלאיים בגליל – הבדלי גרסאות

'''הסתדרות הפועלים החקלאיים בגליל''' הייתה הסתדרות ה[[מעמד הפועלים|פועלים]] הראשונה ב[[ארץ ישראל]]. ראשיתה בסכסוך שפרץ ב[[חוות כנרת]] בחורף [[1911]] בין ה[[פועל]]ים ה[[חקלאות|חקלאיים]] במקום, בראשותו של [[ברל כצנלסון]] לבין מנהל הפעילות החקלאית, ה[[אגרונום]] [[משה ברמן]]. בעקבות הסכסוך, שנסוב על תנאי ה[[עבודה]] של הפועלים, [[פיטורין|פוטרו]] מעבודתם הן הפועלים והן האגרונום ברמן על ידי [[המשרד הארצישראלי]].

 

 

ב[[ינואר]] [[1912]] התכנסה הוועידה השנייה ב[[קבוצת כנרת]]. בוועידה זו הוגדרו מטרות ההתאגדות השיתופית ל[[כיבוש העבודה]] במושבות ולהתיישבות עצמאית של הפועלים במסגרת [[קבוצה (התיישבות)|קיבוצית]] וזאת על מנת להפסיק את תופעת נדידת הפועלים האופיינית ל[[העלייה השנייה|עלייה השנייה]]. כן הוחלט, שעל ההסתדרות להילחם למען שיפור תנאי המחיה של הפועלים בחוות הלאומיות. לוועד הפועל נבחרו [[יוסף בוסל]], [[ישראל גלעדי]], ו[[אליעזר יפה]], שהפך לדמות המרכזית בהסתדרות הפועלים החקלאיים בגליל.