תיק אודסה – הבדלי גרסאות

מילר מתקרב לקבוצה של סוכניםסוכני [[המוסד|מוסד]] ישראליים אשר נשבעו לחפש פושעי מלחמה נאצים על מנת להרוג אותם, וכבר ניסו להסתנן לארגון "אודסה". הוא מבקש לחדור ל"אודסה" ונענה. הוא מתחפש לאיש אס אס לשעבר ומבקר עורך דין שעובד עבור "אודסה". לאחר שעבר בחינה, נשלח לפגוש זייפן דרכונים שמספק אותם לנאצים המבקשים להימלט.

בסופו של דבר, מילר מתעמת עם רושמן באיומי אקדח ומכריח אותו לקרוא מיומנו של טאובר. רושמן מודה ברצח הקפטן הגרמני, שמתגלה כעת כאביו של מילר, ומנסה להצדיק את מעשיו. מילר אומר לרושמן כי הוא לא נמצא כאן על מנת לנקום את דם הקורבנות היהודים, אלא כדי לנקום על רצח אביו. ברגע של הסח דעת, מילר שותק על ידי אדםמקנזן, אחרשהינו המתנקש של ארגון מ"אודסה". ורושמןרושמן בורחנמלט ממנועל וטסנפשו ל[[ארגנטינה]]. מילר עצמו ניצל ממות בזכות יוסף, איש הקשר שלו, המגיע ויורה במקנזן למוות.

בעוד מילר מתאושש בבית החולים, יוסף, איש הקשר שלו, חשף בפניו כי רשויות [[גרמניה המערבית]] סגרו את מפעל הרדיו של רושמן, שם פותחה בסתר מערכת רקטות עבור [[צבא מצרים|הצבא המצרי]], וכי סוכלה תוכניתה של "אודסה" להשמיד את [[מדינת ישראל]] על ידי שילוב של ידע טכנולוגי עם נשק ביולוגי מצרי. יוסף חוזר לישראל כשבידו היומן ומתברר כי שמו האמיתי הינו ארי בן-שאול, והוא [[סא"ל]] ב[[חטיבת הצנחנים|צנחנים]]. לפי בקשתו האחרונה של טאובר הכתובה ביומן, הוא מבקר ב[[יד ושם]] ואומר [[קדיש]] ל[[עילוי נשמה|עילוי נשמתו]].