דפוס ראם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 12:
דפוס ראם הדפיס עוד ספרי קודש רבים נוספים, בהם [[תלמוד ירושלמי]], [[מדרש רבה]], [[סידור|סידורי תפילה]], [[משנה|משניות]], [[עין יעקב (חיבור)|עין יעקב]], [[ספר התניא]] ועוד. מלבד זאת הדפיס גם ספרי חול וספרי [[תנועת ההשכלה|משכילים]], כגון ה[[רומן|רומנים]] העבריים של [[אברהם מאפו]] ו[[תרגום|תרגומיו]] של [[קלמן שולמאן]].
 
כשנפטרה האלמנה ראם ב-[[1903]] החלו להדפיס בו גם כתבי חולין ועתונים באידיש ובעברית. דבר זה לא היה לרוחו של מי שהיה המנהל עד אז, ש. פייגלסון (שכינה עצמו "שפן הסופר"). ילדיה של האלמנה דבורה ראם, איבדו מהעניין לנהלו, והוא נקלע לקשיים כלכליים, להצלת בית הדפוס נחלץ הברון דוד גינצבורג מפטרבורג, שהיה בעצמו מלומד בענייני יהדות, אלא שהברון נפטר ואלמנתו לא יכולה היתה להמשיך ולהחזיק בבבית הדפוס שלא נשא רווחים. פרוץ מלחמת העולם הראשונה ב 1914 גרם כמעט לסגירתו של בית הדפוס. בהשתדלותו של הרב של פטרבורג דר' מ. א. אייזנשטט בית הדפוס נקנה על ידי נח גורדון וחיים כהן, שניהם אנשים אמידים שנחלצו להציל את בית הדפוס בגלל חשיבותו. בית הדפוס שינה את שמו ל 'חברת מניות להדפסת ספרים והוצאתם "ראם"'. לבקשת נוח גורדון בשנת 1920 נטל לידיו בן דודו, מאתוס רפופורט את ניהול בית הדפוס והפך גם לאחד הבעלים. הוא ניהל את בית הדפוס במשך 20 שנה, עד שביולי שנת 1941, עם פלישת הגרמנים לוילנה, הוא נרצחנלקח על ידי הנאצים עםבאישון פלישתםלילה לוילנהמביתו נרצח. עם תום מלחמת העולם השנייה הבניין הוחרם בידי הרוסים. הבניין שבו פעל בית הדפוס המשיך לשמש לצורך זה גם לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] ועד לראשית [[שנות ה-90 של המאה ה-20]].
 
==ש"ס וילנא==