הבדלים בין גרסאות בדף "מחשבה מדינית"

מ
המחשבה המדינית הייתה חלק נכבד מהפילוסופיה ב[[רומא העתיקה]]. רבים מהפילוסופים הגדולים של רומא היו גם [[מדינאי]]ם, מה שהשפיע על תורתם. פילוסופים רבים ברומא הושפעו מהמחשבה המדינית ב[[פילוסופיה יוונית|פילוסופיה היוונית]], ובפרט מתורתם של פילוסופים מ[[האסכולה הסטואית]]. ב[[התקופה ההלניסטית|תקופה ההלניסטית]] נהגו פילוסופים יוונים לנאום ברומא.
 
הפילוסוף והמדינאי [[קיקרו]] פרש את משנתו הפילוסופית במספר כתבים. בספרו "De re publica" העלה את שאלת ה[[צדק (מוסר)|צדק]] אל מול "טובת הכלל"- האם מותר להקריב את הצדק, או לשלול [[זכויות האדם|זכות]] של אדם מסוים, לטובת רווחתם של כלל האזרחים? קיקרו פירט את טיעוניו של הפילוסוף ה[[האסכולה הסטואית|סטואי]] [[קרנאדס]], שנאם בנושא זה ברומא כמה עשורים קודם לכן. מסקנתו הסופית נוטה יותר לכיוון העדפת הצדק כערך עליון.{{הערה|[http://plato.stanford.edu/entries/ancient-political/#DeLeg מאמר מתוך "אינציקלופדית סטנפורד לפילוסופיה]}}. בהמשכו של "de re publica" עסק קיקרו בשאלה "מי הוא אזרח טוב?" ובנושאים נוספים. בספרו "De legibus" (על החוקים) עוסק קיקרו בשאלת [[משפט הטבע|החוק הטבעי]], ובשאלת הקשר בין החוק לצדק. ספרו "De Officiis" עוסק בשאלות [[אתיקה|אתיות]] הקשורות למדע המדינה, ובקונפליקט בין ה[[אינטרס]] האישי של כל אזרח לבין המדינה ככלל.
 
פילוסופים, מדינאים ו[[היסטורון|היסטוריונים]] רבים המשיכו ופיתחו את המחשבה המדינית הרומית. ביניהם ניתן למנות את [[סנקה]], [[טיטוס ליוויוס]], [[גאיוס סאלוסטיוס קריספוס]], [[דיודורוס סיקולוס]], [[טקיטוס]] ו[[סווטוניוס]].