יונה כהן (מחנך) – הבדלי גרסאות

לאחר מספר ימים, עם עלייתו לירושלים, השתלב בהוראה באותו חוג שהפך עם הזמן ל[[חורב (רשת חינוך)|בית ספר "חורב"]]. בית הספר נקרא כך על שם הספר [[חורב]] - אחד מספרי היסוד של [[רש"ר הירש]]. בית הספר נקרא בתחילת דרכו חוג ולא בית ספר, מתוך רצון שלא להרגיז את החוגים החרדיים בירושלים. בית ספר החל דרכו בחודש סיון תרצ"ד (1934) עם 16 תלמידים. הלימודים התקיימו בדירתו של ד"ר יונה כהן בשלוש משמרות ילדי הטף (כיתות א'- ד'), אחריהם הבנים הבוגרים, ואחריהם הבנות. המטרה היתה לשלב את שיטתו החינוכית של הרש"ר (תורה עם דרך ארץ) ולהתאימה לתנאי הארץ ועמל בנייתה. לאחר חצי שנה גדל מספר התלמידים ל-40, נשכרה דירה נוספת ונוספו כיתות. לאחר עוד 3 שנים עבר בית הספר לקומה הראשונה בבניין "בולוס מאיו" ששכן סמוך ל[[רחוב המלך ג'ורג' (ירושלים)|רחוב המלך ג'ורג']], ושנה מאוחר יותר (תרצ"ח) נוספו כיתות גם בקומתו השנייה של אותו בניין.

 

 

למרות חילוקי הדעות, נענה הרב דושינסקי להזמנה לערוך את הקידושין של ד"ר יונה כהן עם רעייתו המיועדת שטפי לבית בודנהיימר, ששימשה כגננת בגן ילדים אהל יעקב בתל אביב. אולם הרב דושינסקי הציע, בדרך דיפלומטית, שהחופה תיערך בביתו במקום בחצר ביה"ס, כפי שתוכנן.

 

בית הספר בניהולו של ד"ר כהן סבל לאורך השנים ממצוקה כספית, כשהתמיכה מקהילות יהודיות באירופה הופסקה עם פרוץ מלחמת העולם השניה. בתקופה שלפני קום המדינה זכה המוסד לתמיכה כספית מצומצמת של ה[[המנדט הבריטי|ממשל המנדטורי הבריטי]] בארץ ישראל.