דפוס ראם – הבדלי גרסאות

כשנפטרה האלמנה ראם ב-[[1903]] החלו להדפיס בו גם כתבי חולין ועתונים באידיש ובעברית. דבר זה לא היה לרוחו של מי שהיה המנהל עד אז, ש. פייגלסון (שכינה עצמו "שפן הסופר"). צאצאיה של האלמנה דבורה ראם, איבדו מהעניין לנהלו, והוא נקלע לקשיים כלכליים, להצלת בית הדפוס נחלץ הברון דוד גינצבורג מפטרבורג, שהיה בעצמו מלומד בענייני יהדות, אלא שהברון נפטר ואלמנתו לא יכולה היתה להמשיך ולהחזיק בבביתבבית הדפוס שלא נשא רווחים. פרוץ מלחמת העולם הראשונה ב 1914 גרם כמעט לסגירתו של בית הדפוס. בהשתדלותו של הרב של פטרבורג דר' מ. א. אייזנשטט נקנה בית הדפוס נקנה על ידי נח גורדון וחיים כהן, שניהם אנשים אמידים שנחלצו להציל את בית הדפוס בגלל חשיבותו. בית הדפוס שינה שוב את שמו ל '''חברת מניות להדפסת ספרים והוצאתם "ראם"'''. לבקשת נוח גורדון בשנת 1920 נטל לידיו בן דודו, מאתוס רפופורט את ניהול בית הדפוס והפך גם לאחד הבעלים. הוא ניהל את בית הדפוס במשך 20 שנה, עד שביולי שנת 1941, עם פלישת הגרמנים לוילנה, הוא נלקח על ידי הנאצים באישון לילה מביתו נרצח. עם תום מלחמת העולם השנייה הבניין הוחרם בידי הרוסים. הבניין שבו פעל בית הדפוס המשיך לשמש לצורך זה גם לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] ועד לראשית [[שנות ה-90 של המאה ה-20]].