כפר בירעם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←פתיח: הוספת קישוריות |
תיקון קישור שבור |
||
שורה 23:
[[קובץ:Birem057.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כנסיית בירעם, כיום בתחום [[גן לאומי ברעם]]]]
[[קובץ:Birem024.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הקברות המרוני בבירעם, הנמצא עדיין בשימוש]]
'''בִּרְעָם''' (ב[[ארמית]]: '''ܟܦܪ ܒܪܥܡ'''; ב[[ערבית]]: '''كفر برعم''') היה [[כפר]] [[ארמים נוצרים|ארמי נוצרי]] ב[[גליל עליון|גליל העליון]]. תושביו ה[[מרונים]] פונו ממנו ב[[מלחמת העצמאות]] ולא הורשו לחזור אליו. מאז, הם מנהלים [[עקורי איקרית ובירעם|מאבק משפטי]] משותף עם עקורי הכפר [[איקרית]], במטרה לשוב ל[[אדמה|אדמותיהם]]. על אדמות הכפר הוקמו היישובים ה[[יהדות|יהודיים]] [[דובב]] ו[[ברעם]].
שורה 40 ⟵ 39:
==לאחר 1948==
ב-[[20 בנובמבר]] 1948 נפגשו נציגי התושבים עם [[שר המיעוטים]], השר [[בכור-שלום שטרית]] שהיה בביקור בכפר השכן [[גוש חלב]]. בפגישה, נמסר לנציגים כי על התושבים לעבור לכפר גוש חלב, אשר נמצא במרחק של כ-4 קילומטרים מכפרם. וזאת, תוך כדי הבטחת מספר נציגי מדינה: השר שטרית, המושל הצבאי סולץ, נציג [[משרד הביטחון]] יוסף יעקובסון וקצין הקשר עמנואל פרידמן שהתושבים יוכלו לחזור לכפר כעבור שבועיים, והוצאתם נובעת מהמצב הביטחוני הרעוע בצפון ובשל החשש להתקפות פתע מכיוון לבנון.<ref name="history">[http://www.birem.org/
צה"ל אישר לעשרה שומרים, תושבי הכפר, להשאר בתחומו על-מנת לשמור על רכוש התושבים שפונו. שומרים אלה, גורשו על ידי ה[[משטרה]] לאחר כשישה חודשים מיום הצבתם.
| |||