אפקט דאנינג-קרוגר – הבדלי גרסאות

הרחבה,שכתוב והסרת תבנית עריכה. תורגם מהערך המקביל באנגלית
מ (בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q639444)
(הרחבה,שכתוב והסרת תבנית עריכה. תורגם מהערך המקביל באנגלית)
'''אפקט דאנינג-קרוגר''' הוא [[הטיה קוגניטיבית|הטיה קונגרטיבית]] שבו אנשים לא מיומנים סובלים מעליונות מדומה, ובאופן שגוי מעריכים את יכולתם במידה גבוהה בהרבה מן הממוצע. הטיה זאת מיוחסת לחוסר שימוש ב[[מטא-קוגניציה|מטא קונגטינציה]] של האדם הלא מיומן לקבל את טעותו.<ref name="morris" />
{{עריכה|סיבה=אין התייחסות להתקבלות המחקר, חסרה ויקיזציה|נושא=מדעי החברה}}
מיומנות בפועל עלולה להנמיך את הביטחון העצמי, כאשר אנשים מוסמכים עלולים להניח בטעות שלאחרים יש הבנה שוות ערך.<ref name="Kruger">{{Cite journal |title=Unskilled and Unaware of It: How Difficulties in Recognizing One's Own Incompetence Lead to Inflated Self-Assessments |first=Justin |last=Kruger |coauthors=David Dunning |journal=[[Journal of Personality and Social Psychology]] |volume=77 |issue=6 |pages=1121–34 |year=1999 |pmid=10626367 |doi=10.1037/0022-3514.77.6.1121 |id = {{citeseerx|10.1.1.64.2655}} }}</ref>
'''אפקט דאנינג-קרוגר''' מתאר מצב בו [[אדם]] בעל [[השכלה]] מועטה בתחום מסוים, עלול להעריך את עצמו כבעל רמה מקצועית גבוהה, ואילו אדם בעל השכלה וידע חש שרמתו המקצועית נמוכה ביחס למצבו האובייקטיבי. הסיבה לתופעה היא שאדם חסר השכלה אינו מודע להיקפו של התחום ולכן עלול להעריך הערכת יתר את ידיעותיו המועטות. לעומת זאת, אדם בעל השכלה מרובה בתחום, מודע להיקפו הנרחב, ועלול להעריך הערכת חסר את ה[[ידע]] שלו ביחס לגבולותיו הרחבים.
 
==הצעה==
האפקט תואר לראשונה על ידי [[ג'סטין קרוגר]] ו[[דיוויד דאנינג]] מ[[אוניברסיטת קורנל]] אשר ביצעו סדרת [[ניסוי]]ים לבדיקת האפקט. הם תכננו מחקרים שהראו שמחסור בידע גורם לעתים קרובות לביצוע לא מספק של משימות בתחומים כגון [[הבנת הנקרא]], הפעלת [[כלי רכב]] [[מנוע|ממונע]], משחק ב[[שחמט]] או ב[[טניס]].
התופעה נבדקה לראשונה בסדרת ניסויים שהתפרסמו ב1999 על ידי דיוויד דאנינג וג'סטין קרוגר מהמחלקה לפסיכולוגיה,[[אוניברסיטת קורנל]].<ref name="Kruger" /><ref name="psymq">{{Cite journal |title=Why people fail to recognize their own incompetence |first=David |last=Dunning |coauthors=Kerri Johnson, Joyce Ehrlinger and Justin Kruger |journal=Current Directions in Psychological Science |volume=12 |issue=3 |pages=83–87 |year=2003 |doi=10.1111/1467-8721.01235 | url=http://psy.mq.edu.au/vision/~peterw/corella/237/incompetence.pdf | format=PDF | accessdate = 29 December 2012 }}</ref>
הם ציינו מחקרים קודמים אשר טוענים שמחסור בידע גורם לעתים קרובות לביצוע לא מספק של משימות. דפוס זה נראה במחקרים של משימות בתחומים כגון [[הבנת הנקרא]], הפעלת [[רכב |רכב מנוע]] ומשחק של [[שחמט]] או [[טניס]].
 
הםדאנינג טועניםוקרוגר מציעים שלתחום התמחות ספציפית, ואצל אנשים ללא הכשרה מתאימה הוא יגרום:
 
*להפריז בערך היכולות שלהם.
*במקרה שבו הם יכולים להשתפר משמעותית, הם יצליחו לזהות את חוסר היכולת הקודם שלהם.
 
דאנינג השווה תופעה זו<ref name="morris">{{Cite news |last=Morris |first=Errol |authorlink=Errol Morris |title=The Anosognosic's Dilemma: Something's Wrong but You'll Never Know What It Is (Part 1) |work=New York Times |date=20 June 2010 |url=http://opinionator.blogs.nytimes.com/2010/06/20/the-anosognosics-dilemma-1/ |accessdate=7 March 2011}}</ref> למצב שבו אדם בעל [[נכות]] קיצונית בגלל פגיעת [[מוח]] אינו מודע לכך ואף מכחיש את מצבו אפילו במקרה של נכות קיצונית כמו [[שיתוק]] או [[עיוורון]].
 
==מחקרים תומכים==
קרוגר ודאנינג ביצעו ניסויים על [[סטודנט]]ים ל[[תואר ראשון]] בקורסים ל[[פסיכולוגיה]] שבהם בחנו את יכולתם בתחומי [[לוגיקה]], לשון ו[[הומור]]. אכן במבחנים אלו, התלמידים שקיבלו את הציונים הנמוכים ביותר דירגו את עצמם באופן עקבי כמוצלחים יותר מאשר היו ב[[מציאות]] ואלו שדורגו גבוה, דירגו את עצמם בדירוג נמוך יותר מאשר יכולתם האמיתית.
דאנינג וקרוגר בדקו [[היפותזה]] זאת על [[סטודנטים]] ל[[תואר ראשון]] בקורסים ל[[פסיכולוגיה]].
בסדרת מחקרים, הם בחנו את הערכה העצמית של הנבדקים בתחומי [[לוגיקה]], לשון ו[[הומור]].
לאחר שקיבלו את תוצאות המבחן, הנבדקים התבקשו לדרג את עצמם שוב: הקבוצה המוסמכת העריכו את עצמם במדויק, בעוד שהקבוצה הלא מוסמכת עדיין הפריזו בהערכתם.
כפי שדאנינג וקרוגר צינו,
:על פני ארבעה מחקרים, החוקרים מצאו כי משתתפים שהציון שלהם ברבעון התחתון במבחנים של הומור, לשון ולוגיקה הפריזו מאוד בהערכת ביצועם במבחן וביכולתם. למרות שהציון שלהם במבחן שם אותם באחוזון ה12, הם העריכו שהם יהיו באחוזון ה62.
 
לעומת זאת, אנשים עם יכולת אמתית נטו ל''הפחית בערכה'' של המיומנות היחסית שלהם. בהערכה גסה, משתתפים שהיה להם קל באופן יחסי לבצע את המשימות, הניחו בטעות, במידה מסוימת, שמשימות אלו חייבות להיות קלות גם לאחרים.
דאונינג וקרוגר זכו בפרס [[איג נובל| האיג נובל]] על מחקרם זה.
 
מחקר עוקב, שדווח באותו עבודה, טוען שסטודנטים חסרי יכולת שיפרו את יכולתם לדרג את עצמם אחרי מעט שיעורים בכישורים אשר חסרו להם בעבר, ללא קשר לשיפור הזניח בכישוריהם בפועל.
 
ב2003, דאנינג וג'ויס ארלינגר מאוניברסיטת קורנל, פרסמו מחקר שפירט על כך שאנשים שמושפעים מסימנים חיצוניים משנים את דעתם על עצמם.
משתתפי הניסוי, סטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטת קורנל, קיבלו מבחנים אשר בוחנים את ידיעתם ב[[גאוגרפיה]], חלק מהבחנים נועדו להשפיע על דעתם העצמי באופן חיובי וחלק באופן שלילי. לאחר מכן הם התבקשו לדרג את ביצועיהם, ואלו שקיבלו את המבחנים החיוביים דיווחו על ביצועים טובים יותר באופן משמעותי מאלו שקיבלו את השלילים.<ref>{{Cite journal |author=Joyce Ehrlinger |coauthors=David Dunning |year=2003 |month=January |title=How Chronic Self-Views Influence (and Potentially Mislead) Estimates of Performance |journal=[[Journal of Personality and Social Psychology]] |volume=84 |issue=1 |pages=5–17 |publisher=[[American Psychological Association]] |doi=10.1037/0022-3514.84.1.5 |pmid=12518967}}</ref>
 
דניאל איימס ולארה קאמרת' הרחיבו עבודה זאת גם לרגישות לזולת, והתפיסה של הנבדקים על כמה רגישים הם היו.
חוקרים אחרים טענו שאפקט זה אינו כה ברור ועשוי להיות בשל רמות רעש ומשוא פנים. בסדרה של 12 משימות על פני שלושה מחקרים, החוקרים מצאו כי במשימות קשות באופן מתון , המבצעים הטובים והגרועים ביותר שונים מעט מאוד ברמת דיוק, ובמשימות קשות יותר שיפוטם של המבצעים הטובים ביותר היה פחות מדויק משל המבצעים הגרועים ביותר. דפוס זה מצביע ששפיטה בכל רמות המיומנות כפופים לרמות דומות של טעויות.<ref>{{Cite journal |doi=10.1037/0022-3514.90.1.60 |pmid=16448310 |year=2006 |last1=Burson |first1=K. |last2=Larrick |first2=R. |last3=Klayman |first3=J. |title=Skilled or unskilled, but still unaware of it: how perceptions of difficulty drive miscalibration in relative comparisons |volume=90 |issue=1 |pages=60–77 |journal=Journal of Personality and Social Psychology |id={{hdl|2027.42/39168}} }}</ref>
 
ארלינגר את אל. (2008) ניסה לבחון הסבריים חלופיים, אך הגיע למסקנות דומות לעבודה המקורית.
העבודה מסכמת שהסיבה העיקרית היא כי, בניגוד לבעלי ביצועים גבוהים, " בעלי ביצועים נמוכים לא לומדים ממשוב המצביע על צורך בשיפור."<ref name="unskilledunaware">{{Cite journal |title=Why the unskilled are unaware: Further explorations of (absent) self-insight among the incompetent |format=PDF |journal=Organizational Behavior and Human Decision Processes |issue=105 |year=2008 |pages=98–121 |first1=Joyce |last1=Ehrlinger |first2=Kerri |last2=Johnson |first3=Matthew |last3=Banner |first4=David |last4=Dunning |first5=Justin |last5=Kruger |doi=10.1016/j.obhdp.2007.05.002 |volume=105| pmc=2702783 | pmid=19568317 }}</ref>
 
 
מחקרים על אפקט זה נוטים להתרכז בנושאי מבחן אמריקאים. מחקר על כמה נושאים [[מזרח אסיה|מזרח אסיתיים]] מצביע שמשהו כמו ההיפוך של אפקט דאנינג- קרוגר עשוי לפעול על ההערכה העצמית ועל המוטיבציה לשיפור.<ref>{{Cite journal |last=DeAngelis |first=Tori |title=Why we overestimate our competence |work=Monitor on Psychology |publisher=American Psychological Association |year=2003 |month=feb |url=http://www.apa.org/monitor/feb03/overestimate.aspx |volume=34 |issue=2 |page=60 |doi= |accessdate=7 March 2011}}</ref>
מזרח אסייתיים נוטים לזלזל ביכולתם, והצלחה פחות מן המצופה היא דרך לשיפור עצמי והסתדרות עם אחרים.
 
==פרסים==
 
דאנינג וקרוגר זכו בפרס הסאטירי [[איג נובל]] בפסיכולוגיה על עבודתם באפקט זה.<ref>{{Cite web |url=http://improbable.com/ig/ig-pastwinners.html#ig2000 |title=Ig Nobel Past Winners |accessdate=7 March 2011}}</ref>
 
 
== איזכורים היסטוריים==
 
למרות שאפקט דאנינג-קרוגר פורסם בשנת 1999, דאנינג וקרוגר ציינו הערות היסטוריות דומות של פילוסופים ומדענים, כגון [[קונפוציוס]] ("ידע אמיתי הוא לדעת היקף הבורות של אחד")<ref name="psymq"/>
ו[[צ'רלס דרווין]], שאותו הם ציטטו בעבודתם המקורית ("בורות מולידה ביטחון עצמי לעיתים קרובות יותר מאשר ידע").<ref name="Kruger"/>
 
==ראו גם==
* [[קללת הידע]]
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
 
[[קטגוריה:הכרה]]
95

עריכות