פתיחת התפריט הראשי

שינויים

עריכה קלה
'''לואיג'י פּירַאנְדֶלּוֹ''' ([[איטלקית]]: '''Luigi Pirandello'''{{כ}}; [[28 ביוני]] [[1867]] - [[10 בדצמבר]] [[1936]]), [[סופר]] ו[[מחזאי]] [[איטליה|איטלקי]].
 
פיראנדלו נולד באַגְרִיגֶ'נְטוֹ (Agrigento) שב[[סיציליה]]. אביו היה קבלן אמיד ושלח אותו ללימודים תיכוניים בבית ספר קלאסי. לאחר מכן פיראנדלו התמחה פיראנדלו ב[[בלשנות]] [[רומא|רומית]] ב[[איטליה]] וב[[אוניברסיטת בון]], בה הוכתר בתואר [[דוקטור]] בשנת [[1888]]. זמן קצר שימש כמרצה באוניברסיטה הזו. בשנת [[1890]], הוא חזר לאיטליה ועסק זמן מה בעסקי אביו.
 
בשנת [[1893]] נשא אישה. ב-[[1904]] חל משבר גדול בחייו: אביו פשט רגל ולא יכול היה לתמוך בו יותרעוד, ואשתו חלתה במחלה קשה. הוא התחיל לעסוק בהוראה בסמינר למורות.
 
בשנת [[1934]] הוענק לו [[פרס נובל לספרות]]. בנימוקים נכתב שהפרס מוענק לו "על חידוש נועז ומזהיר של הדרמה ושל הבימה".
בהתחלה כתב שירים ולאחר מכן הרחיב את תחומי כתיבתו גם ל[[רומן|רומנים]], [[נובלה|נובלות]] ו[[מחזה|מחזות]]. בספריו השתדל לתת תיאור של החיים ה[[בורגנות|בורגניים]]. כתיבתו טבולה בלא מעט מרירות המשמשת אותו להצגת החיים באור ריאליסטי. הוא השתדל להבליט את ההישגים האישיים ואת האופי של הטיפוסים שתיאר. יצירותיו סבבו את נושא הפרובלמטיקה הפסיכולוגית של האדם, אחדות האישיות והתפוררותה, הגבולות בין הזיה למציאות. בשנת [[1904]] יצא לאור הידוע ברומנים שלו, '''מתיא פסקל המנוח''', שתורגם לשפות רבות מאוד.
 
פיראנדלו כתב מחזות שהוצגו על במות אירופה ואמריקה (גם על ידי להקת שחקנים שייסד בעצמו בשנת [[1925]]). מחזותיו עשו רושם רב והיו מוקד לוויכוחים סוערים. מחזותיו יצאו לאור ב-31 כרכים בין השנים [[1922]] - [[1936]]. המחזה '''[[שש נפשות מחפשות מחבר]]''' תורגם והוצג ב[[ישראל]] בשנת [[1957]].
 
מחזותיו מצטיינים בהמצאות מוזרות, הן בתחום הנושא והן בתחום הטכניקה של הכתיבה. בהרבהבמקרים מקריםרבים חורג המחזאי מהמסגרת המקובלת, דבר המכביד על קהל שאינו מוכן לכך. ניכרת במחזותיו השפעההשפעתו של [[ג'ורג' ברנארד שו]].
 
בין מחזותיו הנודעים: