הבדלים בין גרסאות בדף "היסטוריה של ארץ ישראל"

(←‏התקופה הערבית הקדומה (638 - 1099): עדכון, מפה מעוברתת חדשה)
במהלך תקופת המנדט התחוללו ארבע פעמים [[מאורעות]] שהיו התקפות של [[ערביי ארץ ישראל]] על היישוב היהודי. הארוכה והמכוננת שביניהן היו מאורעות תרצ"ו - תרצ"ט שקיבלו את הכינוי [[המרד הערבי הגדול]] וארכו שלוש שנים. מאחר שהערבים פתחו בהן לא רק בהתקפה על היישוב היהודי אלא גם במרד נגד הבריטים, נוצר שיתוף פעולה צבאי בין היישוב היהודי לבריטים.
 
במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] שימשה ארץ ישראל שתחת שלטון המנדט הבריטי כמקום לשהייה ולהתארגנות של מאות אלפי חיילים של [[הצבא הבריטי]] ושל כוחות הצבא של האימפריה הבריטית. בארגון וציוד של הבריטים הוקם ה[[פלמ"ח]]. מארץ ישראל המנדטורית יצאו כוחות אלה ל[[המערכה בסוריה ובלבנון במלחמת העולם השנייה|מערכה בסוריה ובלבנון]] ב-[[1941]] לשחחררןלשחררן מידי כוחות [[צרפת של וישי]]. היישוב התגייס להתנדבות לצבא הבריטי ועשרות אלפים מצעירי היישוב שירתו בו. לקראת סיום המלחמה הוקמה [[הבריגדה היהודית]].
 
לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, כשנתברר כי בריטניה לא תקיים הבטחותיה להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל ונמשכה סגירת שערי הארץ לעליית שארית הפליטה מן [[השואה]] התחולל המאבק של ההגנה וארגוני המחתרת [[אצ"ל]] ו[[לח"י]] נגד השלטון הבריטי והוגברה תנועת [[ההעפלה]], עד שהאירועים הובילו להקמתה בשנת [[1946]] של [[ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל]] שהמליצה על סיום המנדט הבריטי ועל [[תוכנית החלוקה|חלוקת]] ארץ ישראל לשתי מדינות יהודית וערבית. העניין הובא להכרעת האומות בפני העצרת הכללית של [[ארגון האומות המאוחדות]]. ב-[[29 בנובמבר]] [[1947]] אישרה עצרת האו"ם את תוכנית החלוקה. למחרת החל השלב הראשון של [[מלחמת העצמאות]], כאשר ערביי ארץ ישראל וכוחות בלתי סדירים ממדינות ערב תקפו את היישוב היהודי והתחולל הקרב על הדרכים. ב-[[14 במאי]] 1948 עזב הנציב העליון האחרון את ארץ ישראל ובתאריך זה [[הכרזת העצמאות|הכריז]] [[דוד בן-גוריון]] על הקמת [[מדינת ישראל]] ובא הקץ על המנדט הבריטי בארץ ישראל.
משתמש אלמוני