חוק הכנסת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 13:
בחוק מעוגנים שני כנסי הכנסת השנתיים, והפגרות שביניהם. החוק אינו נוקב במועדים מדויקים, אלא נותן בידי [[ועדת הכנסת]] מרחב תמרון מסוים: על כנס החורף להיפתח בתוך ארבעה שבועות לאחר [[סוכות]] ועל כנס הקיץ להיפתח בתוך ארבעה שבועות לאחר [[יום העצמאות]]. בכל מקרה, משכם של שני הכנסים חייב להיות שמונה חודשים לפחות. החוק גם מסדיר את כינוסה של הכנסת במהלך הפגרה - על פי דרישת ה[[ממשלת ישראל|ממשלה]] או 25 חברי הכנסת.
 
החוק עוסק גם בדרכים להשעיה ולהעברולהעברה מכהונה של יושב ראש הכנסת וסגניו, ומגביל את מספר הסגנים לשבעה.
 
מספר הוראות עוסקות בוועדות הכנסת. בין היתר, הוגבל מספר החברים בוועדות והועמד על 15, למעט [[ועדת החוץ והביטחון]], [[ועדת הכספים]], ו[[ועדת החוקה, חוק ומשפט]], בהן נקבע כי יכהנו 17 חברים. לגבי [[ועדת הכנסת]], נקבע כי הכנסת תקבע בכל פעם מחדש מהו מספר החברים. הוראה נוספת מסדירה את קיומן של ועדות משנה שישיבותיהן חסויות, במקרים שיושב ראש הוועדה, לאחר [[חובת התייעצות|התייעצות]] עם יושב ראש הכנסת, סבר כי יש לסגור אותן מטעמים של ביטחון המדינה, יחסי החוץ או קשרי מסחר בינלאומיים. זאת, בניגוד לעיקרון הכללי של פומביות הישיבות בכנסת. הוראה אחרת מטילה על [[הרמטכ"ל]] חובה להתייצב בפני ועדת החוץ והביטחון לדיווח דו-חודשי, או על פי דרישת הוועדה.