גל הירש – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Iziky (שיחה | תרומות)
שורה 31:
בשנת [[1997]] מונה לתפקיד קצין [[אג"ם]] של [[אוגדת איו"ש]]. במסגרת שירותו נפצע קשה בידו וכתפו מזריקת אבן על מכוניתו, ועבר תהליך שיקום ארוך שנמשך כשנה.
 
ב-[[1999]] שימש כמפקד [[חטיבת בנימין]]. בתקופה זו זכתה החטיבה בשני פרסי רמטכ"ל.כמח"ט בנימין החליט במהלך הקרבות של האינתיפאדה השניה על סגירת כביש 443 לתנועת פלסטינים והגדירו כנתיב קריטי-מאובטח לירושלים. החלטתו בוטלה בהנחיית בג"ץ כעבור מספר שנים. לאחר מבצע חומת מגן מילא תפקיד מרכזי בדחיפה להקמת גדר ההפרדה, שימש כמתכנן הראשי שלה והוציא את הפרויקט מן הכוח אל הפועל בשנתו הראשונה. בנוסף הוביל פרויקט רחב היקף להגנת הישובים ביהודה, שומרון ובקעת הירדן בתחומי אבטחה ותשתיות הגנה.
משנת [[2001]] מונה לתפקיד [[קצין אג"ם]] של [[פיקוד המרכז]]. הירש, כקצין האג"ם הפיקודי ועוד קודם לכן כמפקד החטיבה המרחבית בנימין, יחד עם קבוצת מפקדים נוספים מיחידות השדה, ובהם מח"ט ה[[חטיבת הנח"ל|נח"ל]] [[יאיר גולן]], מח"ט [[חטיבת גולני|גולני]] [[משה תמיר]], מח"ט ה[[חטיבת הצנחנים|צנחנים]] [[אביב כוכבי]] ומפקד החטיבה המרחבית יהודה [[נעם תיבון]], היה מהדוחפים לפעול כנגד מקורות [[טרור פלסטיני|הטרור הפלסטיני]] ב[[האינתיפאדה השנייה|אינתיפאדה השנייה]], ב[[קסבה|קסבות]] ובמחנות הפליטים, למרות היותם מרחבים אורבנים צפופים ומסובכים ללחימה, וזאת למרות היסוסי הפיקוד הבכיר של צה"ל<ref>{{הארץ|עמוס הראל|יאיר גולן, אלוף פיקוד העורף, חושף שישראל מצויה בהיערכות למגננה רבתי לקראת שנת 2010|1121292|16 באוקטובר 2009, "הצלחת "חומת מגן", השלב הראשון בבלימת גל טרור המתאבדים הנורא של אותן שנים, נולדה עקב לחץ מלמטה: היו אלה המג"דים והמח"טים שגברו על היסוסי הפיקוד הבכיר של צה"ל ושיכנעו את האלופים במה שכיום נראה מובן מאליו, שהדרך היחידה לטפל בטרור המתאבדים היא לפשוט על מקורותיו, בקסבות ובמחנות הפליטים הצפופים."}}</ref>. בתפקיד זה תכנן את "[[מבצע חומת מגן]]" ואף הגה את שם המבצע.
 
בשנת [[2003]] מונה למפקד [[בית הספר לקצינים]] (בה"ד 1) והעביר אליו את כלל הכשרות הקצונה בצה"ל (למעט חובלים וטייסים). כחלק משילוב הנשים הוביל את "[[השילוב הראוי]]", פקודות המפרטות את הנהלים בשילוב גברים ונשים באותה היחידה. במהלך תקופת פיקודו על הבה"ד הרחיב את הידע הנדרש מצוערים בבוחן הכניסה, בעיקר בתחומי החינוך, מורשת הקרב וידיעת הארץ. בתקופה זו זכה בית הספר בשני פרסי רמטכ"ל.