מנחת חוטא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: כדי, מכיוון, מסוי\1, גרסה\1
מאין תקציר עריכה
שורה 10:
על קרבן מנחה זה, בשונה מכל שארי הקרבנות מסוג זה, אין לא [[שמן]] ולא [[לבונה]] (מין בשמים), אלא סולת נקייה בלבד, ממנה קומצים על המזבח. התורה אף אוסרת לעשות זאת "לא ישים עליה שמן ולא יתן עליה לבונה", כשהנימוק "כי חטאת הוא" מוסבר על ידי [[רש"י]] - "ואינו בדין שיהא קרבנו מהודר", כלומר אין ראוי שאדם שחטא, יביא על חטאיו קרבן מהודר; יש להביא את הקרבן בהכנעה ובענווה, מתוך בושה ולא מתוך הדר וכבוד.
 
לא רק שאסור לשים על הקרבן שמן ולבונה, אלא שאם הניח על הקרבן שמן או לבונה, עונשו [[מלקות (הלכה)|מלקות]], על כל אחד מהם בפני עצמו; אם הניח את השמן או הלבונה על ה"שיריים", החלק שנאכל על ידי הכוהנים, אינו לוקה{{הערה|{{בבלי|מנחות|נט|ב}}.}}.
===סברת החילוק בין שמן למנחה===
[[רבה בר רב הונא]], שלמד אצל [[רבי יוחנן]] הסתפק במהלך לימודו ב[[גדר]] ההבדל בין לבונה - שאינה פוסלת את המנחה, לבין שמן שפוסל את המנחה. השאלה הינה הלכתית, בלבונה שנכתשה לחתיכות זעירות כך שלאחר שהושמה על המנחה, אי אפשר שוב להפרידה מהסולת בשום אופן; הספק הוא, האם החילוק ביניהם הוא ששמן נספק במנחה ונעשה כחלק ממנו - ולכן הוא פוסל אותו, אך מנחה שאיננה נספגת במנחה - "עירוב שכני" ולא "עירוב מזגי" איננו פוסל אותו, או שמא החילוק בין שמן למנחה היא, שהשמן הוא נוזל שמתערבב יחד עם הסולת, ואילו הלבונה - שלרוב באה כחתיכה מוצקת - איננה מתערבבת עמו. לפי זה נמצא, שלבונה שנכתשה היטב והתערבבה עם הסולת, גם היא פוסלת אותו, וכן נפסק ב[[רמב"ם]].