הגזענות (ספר) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-(\.pdf .*?])\s*\{\{PDF\}\} +\1)
השוחט (שיחה | תרומות)
שורה 184:
מבחינת ה[[נצרות]], שהאנטישמיות הייתה לה כדגל, הרי קיימת התעלמות נוחה מהעובדה כי הנוצרים הראשונים, כולל [[ישו]] בן ה[[אלוהים]] בעצמו, היו בעצמם יהודים. דו-המשמעות כאן בולטת: העם היהודי הנבחר על ידי האל, הוא גם העם היהודי הנרדף, האשֵם בחטא ה[[בגידה]] בצו האל.
 
לאנטישמיות היה תפקיד משמר חשוב בדת הנוצרית ובחברה הנוצרית. השימוש ביהודים כשעיר לעזאזל, באירופה של [[ימי הביניים]] המוקדמים והמאוחרים, בעולם שבו שררו לעתים קרובות [[עוני]], [[רעב המוני|רעב]], מחסור, מחלות ומוות, היה חיוני מבחינה חברתית. הטלת האשם על היהודים סייעה בהסבת המבט מגורמים אחרים לקשיים, והפחיתה הסיכויים להתמרמרות כנגד גורמי שלטון ודת. אולם מעבר לכך, שנאת היהודי והשפלתו היוותה גורם משמעותי מבדל, תוך הבלטת השונות (שלמעשה, ייתכן שאינה כה גדולה, לפי ממי) בין "הדת היהודית הבזויה" לבין הנצרות. העובדה כי מבחינה [[תאולוגיה|תאולוגית]] ממשיכה הנצרות הנצרות את הדת היהודית, וכי ראשוני הנוצרים היו יהודים בעצמם, חייבה נקיטת צעדים דרסטיים, לאורך זמן, ובכל אמצעי אפשרי, על מנת להבהיר את ההבדל, את השוני, את עליונות הנצרות על פני היהדות ועל פני ממשיכי דרכה היהודים.
 
עם זאת, "הנוצרים מעולם לא ייחלו להיפרד לגמרי מהיהודים: על היהודים לשמש בנוכחותם המושפלת, עד עולם, עדים לשוני המפואר של הנצרות המאדיר אותה. זו תהיה אחת התוצאות... של [[ועידה אקומנית|המועצות האקומנויות]]".{{הערה|שם, עמ' 80.}}