כיפת הירדן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 12:
הכנת הקטורת (בלשון המשנה: "פיטום הקטורת"), הייתה מלאכה שדרשה מומחיות רבה. בימי [[בית המקדש השני]], הייתה מסורה, הכנת הקטורת בידי משפחת [[בית אבטינס]], אשר שמרו מכל משמר על סוד הכנת קטורת הסמים.
 
אצל ה[[ראשונים]] ומפרשי ה[[הגמראגמרא]] אנו מוצאים כמה פירושים שונים לזיהויו של כיפת הירדן.
 
[[רש"י]] מכנה אותו במקום אחד כ-ורד, ובמקום אחר כ-עשב.
כיפת הירדן הינו [[עשב]] הגדל באזור הירדן וידוע בריחו הטוב שבכך מפאר ומשבח את ריח הניחוח של הקטורת. כיפת פירושה "שפת", כלומר שפת הירדן.
 
הרמב"ם מזהה אותה כ[[ענבר]], יש המזהים אותה עם ה[[רקפת]], או עם אוסף של דברים שונים שנאספו על מי [[נהר הירדן]]. יש האומרים שפשוט הוסיפו מעט חומר דליק{{הערה|1=[http://www.rambish.org.il/journals/e/echad_haya_avraham/avram_l56.doc "הקטורת"], עמ' 174-180 בספר "אחד היה אברהם", ירושלים, (תשנ"ט).}}.
 
את שמו של מרכיב זה הסבירו בכמה אופנים. כיפת פירושה "שפת", כלומר שפת הירדן. ומפני שגודל על שפת הירדן מכונה כך. או ש=כפה זו הצורה בה גדל ונראה עשב זה -
 
 
 
 
כיפת הירדן המוזכר במסכת כריתות , על שם שדרך הורד לגדול על שפת הירדן ומבואר מכאן שאין חיוב להביא ורד זה משפת הירדן דוקא, אלא מכל מקום שהוא גדל, רק כך הוא שמו של ורד זה "כיפת הירדן" כיון שדרכו לגדול על שפת הירדן, אבל מכל מקום שיביאהו הוא טוב. ופירש רש"י כי הנה במסכת כריתות כתב שכיפת הירדן הוא מין עשב, וכאן כתב שהוא וורד. וראה בשיטה מקובצת שכתב שיש מפרשים שסוברים שכיפת הירדן הוא רעי היוצא מן הדג .