זכות בחירה – הבדלי גרסאות

במדינה [[דמוקרטיה|דמוקרטית]] מודרנית מוענקת זכות הבחירה לכלל האזרחים הבוגרים, ללא הבדל [[דת]], [[לאום]], [[שפה]], [[השכלה]] או [[מעמד חברתי]], זאת כפועל יוצא מערך ה[[שיוויוןשוויון]]. גיל המינימום נע בין 15 ב[[איראן]] ל-21.

בעבר התקיימו תנאים נוספים, ששללו את זכות הבחירה מקבוצות אוכלוסייה גדולות. עד סוף המאה ה-19 ניתנה זכות הבחירה למוסדות המדינה בכל המדינות שבהן התקיימו בחירות לגברים בלבד. ל[[אפליית נשים|נשים]] הוענקה זכות הבחירה לראשונה ב[[ניו זילנד]] ב-[[1893]], ובמהלך [[המאה ה-20]], לאחר מאבקים ממושכים, הוכרה זכותן להצביע בהדרגה בכל המדינות הדמוקרטיות. במדינות מסוימות שררו הגבלות על דתם של הזכאים לבחור: בבריטניה נשללה זכות הבחירה מן [[קתולים בבריטניה|המיעוט הקתולי]] עד [[1829]]. תנאי נוסף שהתקיים בעבר הוא מעמד כלכלי. בבריטניה ובמדינות אחרות ניתנה זכות הבחירה רק לבעלי הכנסות או נכסים מעל רף מסוים. במדינות אחרות נשללה זכות הבחירה מחסרי השכלה, ובפרט מ[[אנאלפביתיות|אנאלפבתיםאנאלפביתים]]. הנימוק שניתן לכך הוא שאדם חסר השכלה מינימלית אינו יכול לשקול נכון את הסוגיות העומדות על הפרק ועל כן הוא עלול להיות מוטה בקלות אחר שיקולים פופוליסטיים או אחרים, אך שלילת זכות הבחירה מחסרי השכלה שירתה גם את הרצון של המעמדות השולטים להגביל את כוחן של אוכלוסיות חלשות, דוגמת השחורים במדינות הדרום של ארצות הברית, בין השנים 1865-1960.