הבדלים בין גרסאות בדף "ז'נט אורדמן"

הוסרו 111 בתים ,  לפני 7 שנים
אורדמן נולדה ב[[דרום אפריקה]] במשפחה [[יהודי|יהודית]] [[מסורתי]]ת וגדלה ב[[יוהנסבורג]]. החלה לרקוד מגיל צעיר, וכבר בהיותה בת ארבע-עשרה קיבלה את התפקיד הראשי ביצירה "ג'יזל" של הכוריאוגרף אנתוני דולין. בשנת [[1954]] החלה ללמוד [[בלט]] ב[[רויאל בלט]] ב[[לונדון]]. עם סיום הלימודים עסקה בהפקות מחול ל[[טלוויזיה]], מופעי בלט ו[[מחזמר|מחזות זמר]]. הגיעה לביקור בארץ עם להקת מחול בריטית, זכתה לשבחי הביקורת ולאחר זמן, כשהלהקה התפרקה, החליטה להשתקע בארץ ולפתוח כאן סטודיו למחול. בשנת [[1965]] ביקרו בסטודיו שלה [[בת שבע דה רוטשילד]] והכוריאוגרפית האמריקאית [[מרתה גרהאם]], שייסדו זמן קצר לפני כן את להקת "[[בת שבע (להקה)|בת שבע]]". בעקבות הביקור אורדמן הוזמנה לשמש כמנהלת החזרות בלהקת "בת שבע". במהלך הזמן נוצר קשר מיוחד בין אורדמן לבין הברונית דה רוטשילד והן נהיו בנות זוג. בשנת [[1967]] הקימו השתיים את האולפנה למחול "בת דור" ושנה אחר כך את להקת "בת דור".
 
אורדמן שאפה לשלמות ולא הייתה מוכנה להתפשר על בינוניות. היא, הייתה תובענית מאוד, הקפידה על משמעת ברזל והאמינה שצריך להיות קשיםנוקשים עם הרקדנים כדי להשיג תוצאות. יחד עם זאת דאגה להביא ארצה את מיטב הכוריאוגרפים בעולם כדי ליצור ולעבוד עם להקת "בת דור", והתוצאות לא איחרו לבוא - הלהקהוהלהקה ובית הספר שהקימה וניהלה שגשגו.
 
אורדמן העמידה דורות רבים של רקדנים ובהם [[אוהד נהרין]], [[עידו תדמור]], [[יאיר ורדי]], [[דוד דביר]] [[נעמי פרלוב]] ורבים אחרים.
 
להקת "בת דור", בניהולה, סבלה ב[[שנות ה-90]] מקשיים כלכליים ואמנותיים, שנבעו בין היתר מסגנון ניהולה הריכוזי, ומרצונה להתבלט על הבמה גם כשהגיעה לגיל מבוגר. המשבר הכלכלי החריף עם מותה (ב-1999) של הברונית דה רוטשילד, שכל השנים תמכה כספית בלהקה. בסופו של דבר, בקיץ 2006, נסגרו הלהקה ובית הספר שייסדה, דבר שפגע בבריאותה. בתחילת 2007 אושפזה עקב [[אוטם שריר הלב|התקף לב]], אך התאוששה. שבועות אחדים אחר כך אושפזה שוב כשהיא סובלת מדלקת ה[[סימפונות]], ונפטרה ב[[המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא - תל השומר|תל השומר]].
 
==קישורים חיצוניים==
19,779

עריכות