אשם תורם כהגנה יחסית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q2911357 |
מ הגהה |
||
שורה 6:
דוקטרינת האשם התורם היחסי נועדה להסדיר את היקף חבות הניזוק אשר בהתנהגותו תרם לנזק אותו סבל מן המזיק.
[[פקודת הנזיקין]] קובעת כי אם המזיק גרם לנזק
<ref> Robert Cooter & Thomas ulen, law and economics 309(thrd ed, 2000)</ref> לפי [[פקודת הנזיקין]]; "אשם הוא מעשהו או מחדלו של אדם שהם עוולה לפי פקודה זו, או שהם עוולה שיש בצידה נזק או שהן התרשלות שהזיקה לעצמו".<ref>[[פקודת הנזיקין]] [נוסח חדש] תשכ"ח-1968,§64. (להלן: פקודת הנזיקין).</ref> פקודה זו נוסחה לפי ההגדרה המקבילה מן החוק האנגלי.<ref>The law reform (contributory negligence) act, 1945,c28,145§. (להלן: The Law Reform).</ref>
שורה 72:
=== הדין המצוי בישראל ===
בישראל, יושמה שיטת האשם התורם היחסי באופן מלא, כאשר חלוקת עלויות הנזק בין הניזוק למזיק היא יחסית ותואמת את מידת אשמתם. הדעה הרווחת כיום, היא כי דוקטרינת האשם התורם היחסי, מעבר להיותה מוסרית יותר, היא היעילה ביותר כלכלית כיוון שהיא מתמרצת את שני הצדדים, הניזוק והמזיק, לנקוט באמצעי מניעה.<ref>Ben-Shahar, Omri and Bar-Gil, Oren, [http://ssrn.com/abstract=314902 "The uneasy case For Comparative Negligence"] (2002). Michigan Law and Economics Research Paper No. 02-003. (להלן: Ben-Shahar & Bar Gil).</ref>
=== משפט משווה – האם ניתן לאמץ את השיטה האמריקאית? ===
| |||